בשבוע שעבר דיברנו על אלבום הסולו הראשון של מקרטני שיצא ב 1970 שחלקו השני שהיה אמור להתפרסם היום מתעכב מעט ונפרסם אותו ברגע שיהיה מושלם. האלבום ההוא כאמור הוקלט כל כולו על ידי מקרטני שניגן בכל הכלים כשהוא מאלתר ומדביק פיסות של מנגינות וקטעים שכתב, הכל לכדי יצירה אחת. כבר בסוף 1966 אחרי שעבד עם ג’ורג’ מרטין על פסקול הסרט The Family Way אמר מקרטני: “אני אוהב את הרעיון של לעשות משהו לבד, סולו, רק לשם שינוי, כי כל מה שעשינו עד עכשיו היה יצירה של מפלצת בעלת ארבע ראשים”. את הרעיונות האלו שהביא מקרטני לשיא באלבום “מקרטני”, הוא כבר מתחיל לעבד במוחו שנה וחצי לפני תחילת ההקלטות של האלבום. את הניצנים אפשר לראות כבר בזמן ההקלטות לאלבום הלבן וליתר דיוק בערב אחד מוזר ב 20 באוגוסט 1968, בו מנצל מקרטני שעת כושר לניסוי כלים ולרעיונות חדשים. בואו נתחיל את התכנית “לילה באולפן” עם פול מקרטני. ב 20 באוגוסט 1968 נקבע סשן הקלטות מבעוד מועד. למרות זאת מחליט הביטל השקט ג’ורג’ הריסון, בהחלטה רגעית, שקטה ומהירה לצאת לכמה ימים של חופשה בלתי מתוכננת ביוון יחד עם פאטי כשאליהם מתלווה המלווה הקבוע מל אוונס. הסשן שהיה אמור להתרחש יום קודם ב 19 באוגוסט בוטל עכב כך, אך ג’ון מחליט למרות העדרותו של ג’ורג’ להתכנס באולפן למחרת ולסיים את העבודה על Yer Blues שלו ומצרף אליו את רינגו להשלמות הנדרשות. לאחר כחצי שעה מצטרף גם פול והם צופים יחדיו ביצירת מיקס המונו ל Revolution 9 עליה עומל קן סקוט. לאחר מכן בשעה 8 בערב, נשאר פול באולפן לבדו וממשיך בעבודה על Mother Nature’s Son הנפלא שלו שהוקלט בתחילת החודש ב 8 באוגוסט. הוא מוסיף עוד גיטרות, תוף טימפני ואת תוף הבס. לשיר הזה מגיע פוסט נפרד ולכן לא ארחיב עליו יותר מדי. ארבעה נגני כלי נשיפה הוזמנו על ידי ג’ורג’ מרטין שלא נכח באולפן באותו היום על מנת לנגן את התזמור שכתב לשיר. מקרטני שממתין להם באולפן, מתחיל לנגן קטע על הפסנתר שקיבל את הכינוי Etcetera או “וכולי” בעברית צחה. לאחר מכן הוא מקליט אותו בעזרת הטכנאי קן סקוט וכשהוא מסיים הוא נכנס לחדר הבקרה כדי לשמוע את התוצאה. אלן בראון, טכנאי שנכח גם כן באולפן סיפר: “זה היה שיר יפה מאוד. אני זוכר שזו היתה בלדה עם המילה etcetera שחזרה כמה פעמים. שמעתי את הקטע רק פעמיים: כשהוא הקליט אותו ובפלייבק. ההקלטה נלקחה משם ומעולם לא שמעתי עליה יותר”. פול עצמו זכר שהוא כתב את השיר כשהוא חשב שמריאן פית’פול תקליט אותו: “הכרתי את מריאן כך שזה היה טבעי שאצטרך לכתוב לה שיר בשלב מסוים. כתבתי שיר אבל הוא לא היה ממש טוב.אני חושב שזה טוב שהוא לא יצא. אפילו אז נדמה לי שאני זוכר שחשבתי שזה לא ממש טוב. אחרי הלהיט שלה “As Tears Go By” חשבתי שאולי היא מחפשת משהו כמו Yesterday, משהו קצת יותר נוקב, יותר בארוקי. חשבתי, טוב, זה באמת כל מה שיש לי כרגע, אני אשלח אותו ואני מקווה שהכול יסתדר, ואולי הם יכניסו לזה משהו בסגנון בארוק וזה יעשה את זה בסדר. היא בסוף הקליטה את Yesterday, הם בטח חשבו, טוב, לפחות זה יותר טוב ממה שהוא שלח”.
1965 בחנות הספרים של גלריית האינדיקה – משמאל לימין – בארי מיילס שיכתוב את הביוגרפיה של מקרטני many years from now), האמן ג’ון דונבר, מריאן פית’פול, פיטר אשר ופול מקרטני.
הנה מריאן פייתפול עם Yesterday:
אצל מקרטני תמיד יש עוד צד לסיפור. כמה חודשים אחורה, ב 30 ביוני 1968 מפיק פול סינגל להרכב כלי נשיפה ותיק מיורקשיר בשם Black Dyke Band. הוא נותן להם מנגינה שכתב בעלת השם המוזר Thingumybob. הגרסה הרווחת היא שלמעשה באותו סשן בזמן שהמתין לנגנים, פול ניגן בעצם גרסה של Thingumybob עם עוד תוספות של מילים וזהו בעצם etcetera.
עטיפת הסינגל Thingumybob שיצא באפל בספטמבר 1968
מתוך הפקת הסינגל Thingumybob ל Band Black Dyke ב 30 ביוני 1968
הסינגל הזה שהוקלט ל Black Dyke Band היה הרביעי בסה”כ שיצא בחברת אפל ותוייג כ APPLE 4.
מצדו השני של התקליטון הוקלטה גרסה שלהם ל yellow submarine:
קצת לפני סיום העבודה על Mother Nature’s Son נכנסים שוב ג’ון ורינגו לאולפן ועל כך סיפר הטכנאי קן סקוט: “פול היה למטה במסדרון עם נגני כלי הנשיפה. הכול היה נהדר, כולם היו במצב רוח מרומם. זה הרגיש ממש טוב. פתאום נכנסו ג’ון ורינגו פנימה, והייתה הרגשה שהיית יכול לחתוך את המתח בסכין.פשוט שינוי מיידי. זה היה ככה במשך עשר דקות ואז ברגע שהם עזבו זה הרגיש נהדר שוב. זה היה מוזר מאוד”. בטח חשבתם שאחרי סשן מוצלח בו הוא מסיים את העבודה על שיר נפלא כמו Mother Nature’s Son ילך פול שמח וטוב לב לביתו. ברור שלא. כבר לפנות בוקר באולפן ופול נזכר בקטע שטות שהמציא ברישיקש שאותו היו כולם שרים יחדיו.הוא מחליט לצאת מהראש של עצמו ולנסות לעבוד בצורה קצת אחרת.
רישיקש 1968
“הייתי במצב רוח ניסיוני, ולכן אמרתי, ‘מה אני יכול לעשות ?’.,ניגנתי על הגיטרה והתחלתי לשחק עם הערוצים. זה היה ביתי מאוד, זו לא היתה הפקה גדולה בכלל. פשוט המצאתי את הקטע הקצר הזה ואז לאט לאט התחלתי להוסיף עליו כל מיני שכבות ותופים והתחלתי למשוך במיתרים בפראות ולהקליט את זה. קראתי לקטע “Wild Honey Pie”, סתם כרפרנס לשיר השני שכתבתי עבור האלבום הלבן שנקרא Honey Pie. זה היה קטע ניסיוני קטן לחלוטין”. למה הוא נכנס לאלבום הלבן? זה ההסבר של פול: “זה היה רק קטע אינסטרומנטלי שלא היינו בטוחים מה לעשות אתו, אבל פאטי בויד אהבה את זה מאוד, אז החלטנו להשאיר אותו באלבום”.
53 השניות הללו שובצו מיד אחרי Ob-La-Di, Ob-La-Da, ומהוות סוג של פילר בינו ובין השיר הבא באלבום The Continuing Story Of Bungalow Bill. נסיים עם גרסה של הפיקסיז שב 1988 הקליטו קאבר רוקי לקטע הזה של מקרטני.