לילה אחד ב-1966 שכב פול מקרטני במיטה וניסה להירדם. לפתע עלה בראשו רעיון לשיר ילדים – בהתחלה עלה הצבע הצהוב, אח”כ צוללת. הוא החליט שזה יהיה שיר מצוין בשביל רינגו והחל לכתוב אותו כשהיכולות של רינגו במחשבתו.
“חשבתי על זה כעל שיר עבור רינגו, מה שבאמת קרה בסופו של דבר, אז כתבתי את זה לשירה בלא יותר מדי מנעדים של קול. אני רק המצאתי מנגינה קטנה בראש, ואז התחלתי להמציא סיפור, מין מלח זקן , שמספר לילדים צעירים איפה הוא חי ואיך היה מקום שבו היתה לו צוללת צהובה. זה פחות או יותר השיר שלי כפי שאני זוכר, שנכתב עבור רינגו באותו רגע של דמדומים. אני חושב שג’ון עזר. המילים הופכות יותר ויותר מעורפלות בהמשך אבל הפזמון, הלחן והבתים הם שלי. היו בדיחות דקדוקיות קטנות ומשעשעות. זה היה צריך להיות ‘Everyone of us has all he needs’, אבל רינגו הפך את זה ל ‘everyone of us has all we need’ אז זה הפך לחלק מהמילים. זה לא תקין, אבל זה נהדר. היינו אוהבים את הדברים האלו”.
במאי 1966 ג’ורג’ מרטין סבל מהרעלת מזון ולכן לא יכול היה להיות נוכח בהקלטה. את מקומו כמבוגר האחראי מילאה ג’ודי מזכירתו (שמאוחר יותר תהפוך לאישתו). אחרי חזרות ארוכות החלה ההקלטה – ג’ון על גיטרה אקוסטית, פול על בס, רינגו על תופים וג’ורג’ בטמבורין. אחרי 4 טייקים היו מרוצים והקליטו שירה וקולות רקע.
בראשון ביוני ג’ורג’ מרטין חזר לסשן שהצטיין בכאוס מוחלט, אם כי יצירתי ומתאים לשיר עד מאוד. כדי ליצור אווירה מתאימה, הביטלס הזמינו חברים ואנשים שעבדו איתם, בינהם בריאן ג’ונס, מיק ג’אגר, מריאן פייתפול, פטי בויד, מל אוונס, ניל אספינל ועוד. מהר מאוד ג’ויינטים עברו מיד ליד. באווירת המסיבה כל אחד בחר כלי מחדר שאחסן כל מני דברים לאפקטים – כוסות, משרוקיות, פעמונים, שרשראות ועוד. ג’ון בחר לעשות בועות עם קש בתוך דלי. זה העלה לו רעיון – הוא ביקש מג’ף אמריק שיקליט אותו באופן שישמע כאילו הוא שר מתחת למים. מיקרופון כוסה בקונדום והוכנס לתוך בקבוק חלב שמילאו במים. אבל האפקט שקיבלו לא הניח את דעתם והם ויתרו על הרעיון.
המסיבה היתה בעיצומה. תוכלו לשמוע את פטי בויד צורחת ב-1:03. ג’ון ופול דיברו במבטאים שונים לתוך פחיות. רינגו יצא מהאולפן כדי לצעוק מחוץ לדלת כפי שמלח היה צועק מרחוק (Cut the cable!). מל אוונס התהלך ברחבי האולפן כשהוא סוחב ומכה על תוף בס וכל המשתתפים עקבו אחריו בתהלוכה.
לאחר שהוספו האפקטים, ג’ורג’ מרטין החליט להוסיף סולו של כלי נשיפה. כדי לא לשלם לנגנים ותמלוגים, אמריק טוען שהקטע נשלף באופן מקרי מאחת ההקלטות שהיו בבעלות האולפן.
ההקלטה המקורית של השיר התחילה בכמה שורות שכתב ג’ון והוקראו על ידי רינגו על רקע קולות של צעידה: “And we will march to free the day, to see them gathered there, from Land O’Groats to John O’Green; from Stepney to Utrecht, to see a Yellow Submarine.”
המיקס עם הפתיח הזה שרינגו מקריא, יצא רשמית בסינגל Real Love שהוציאו הביטלס ב 1996 במסגרת פרויקט האנתולוגיה והנה הוא לפניכם:
הרעיון נזנח תוך כדי המיקס. ניתן לשמוע אותו במיקס חדש שהופיע בצד השני של הסינגל Real love ב-1996. אם תצליחו למצוא אותו, כמובן.
השיר, כידוע, הפך לשיר הנושא של סרט מצוייר נפלא שיצא שנתיים מאוחר יותר, והוא כנראה השיר שהכי מזוהה עם רינגו מתקופת הביטלס.