בשבועיים האחרונים התמקדתי בהקלטת יצירותיו של ג’ון לנון ממש בשלהי העבודות לאלבום הלבן. בשבוע שעבר נעצרתי בסוף יום ההקלטות ב 8 באוקטובר כשבאותו היום מוקלטים I’m So Tired ו The Continuing Story Of Bungalow Bill של ג’ון. היום אמשיך ואכתוב על השיר הבא והאחרון שהקליט לנון כרונולוגית לאלבום הלבן. למעשה היה זה גם השיר האחרון שהוקלט ונכנס לאלבום הלבן. אני מדבר כמובן על Julia האישי שיש בו סגירה ופתיחה של כמה מעגלים: מותה הטראגי של אמו 10 שנים לפני כן, פתיחת הרומן עם יוקו אונו שגם ישחרר אותו מצילה של אמו וסגירת העבודות על האלבום הלבן. זוהי גם הפעם הראשונה והאחרונה שהוא יקליט שיר ממש לבדו במסגרת הביטלס. לנון כותב את השיר ברישיקש, כשהוא משתמש בפריטה מיוחדת שהוא לומד מהסינגר סונג רייטר הפולקי האנגלי דונבן ששוהה איתם שם במחנה של המהרישי. הפריטה הופיעה בעוד 2 שירים שנכנסו לאלבום הלבן Happiness is a Warm Gun ו Dear Prudence.
דונבן סיפר: “היו כמה אחרי צהריים שהיינו מתכנסים עם הכריות שלנו ומנגנים בגיטרות האקוסטיות שהבאנו. ג’ון היה להוט ללמוד את סגנון פריטת הגיטרה שניגנתי והוא היה תלמיד טוב. לפול כבר היה סגנון פריטה וג’ורג’ העדיף את הסגנון של צ’ט אטקינס. כך כתב ג’ון את ג’וליה ואת ‘פרודנס היקרה’ על סמך הפריטה שלימדתי אותו”.
לנון, דונבן והכריות ברישקש
לנון בן ה 17 איבד את אמו ב 1958 כשנדרסה על ידי שוטר לא בתפקיד שכנראה נהג בשכרות, ממש ליד ביתה של דודה מימי. האובדן הזה היה טראומטי במיוחד וליווה אותו תקופה ארוכה, וזאת מכיוון שבתקופה שלפני מותה הרגיש כאילו קיבל אותה בחזרה לאחר שנטשה אותו אצל אחותה מרגרט.
את השיר הוא פותח את עם משפט מתוך הפואמה “ים וקצף” של המשורר הלבנוני שחי בארה”ב, ג’ובראן חליל ג’ובראן.
ג’ובראן כתב:
“Half of what I say is meaningless but I say it so that the other half may reach you”
ובתרגום: “חצי ממה שאני אומר הוא חסר משמעות, אבל אני אומר זאת על מנת שהחצי השני יגיע אליך“.
לנון משכתב מעט את המשפט וכותב לאמו:
“Half of what I say is meaningless But I say it just to reach you, Julia”
ג’ובראן חליל ג’ובראן
ובתרגום: “חצי ממה שאני אומר הוא חסר משמעות, אבל אני אומר זאת על מנת להגיע אלייך, ג’וליה“.
תחשבו איזו השאלה מתוחכמת ביצע כאן לנון על פי הנחיותיו של ג’ובראן. הוא חילק את המשפט ל 2 חלקים. את החלק חסר המשמעות עבורו הוא השאיר כמות שהוא ואת החלק החשוב שהוא רצה שיגיע ויהיה מהותי הוא כיוון לאמו.
לנון לא מסתפק בזאת ומשכתב עוד משפט שכתב ג’ובראן בפואמה:
“When life does not find a singer to sing her heart she produces a philosopher to speak her mind”
“כשהחיים לא מוצאים זמר לשיר את אשר על ליבה, היא מייצרת פילוסוף על מנת שיביע את דעתה…”
יפה נכון ?
לנון שוב משחק ומשנה את המשפט ומקבל When I cannot sing my heart I can only speak my mind
“כשאני לא מצליח לשיר את אשר שעל ליבי, אני יכול רק לומר את דעתי”.
גם במהות השיר מתחכם לנון: בשמיעה ראשונה נשמע כאילו השיר מוקדש בלעדית לאמו, בכל זאת הוא קרא לשיר ג’וליה, אבל הוא ממזג לתוכה עוד אדם. את זו שלא עוזבת במנוחה את מחשבותיו שם הרחק ברישיקש: יוקו אונו, שביפנית משמעות שמה הפרטי הוא ‘ילדת האוקיינוס’, ה Ocean Child.
“ג’וליה הייתה אמי. אבל זה היה מין שילוב של יוקו ושלה שהתערבבו להיות אחת”.
ג’ון חוזר מהודו, יושב עם עצמו בחדר המוסיקה שבביתו בקנווד ומתחיל לשחק עם הפריטה שלמד ומקליט ניסיון אינסטרומנטלי אחד ועוד זוג הקלטות נוסף בהם הוא שר ועדיין טועה פה ושם בפריטה הסבוכה שלימד אותו דונבן.
תשמעו כמה זה יפה
עוד קטע שהוא מקליט בחדר המוסיקה שלו הוא שיר נוסף שכתב ברישיקש בשם Look At Me, שכנראה וממוען לאותה כתובת. שימו לב שגם בהקלטה הזו עושה לנון שימוש בפריטה שלימד אותו דונבון. מה שאנחנו בעולם התוכנה מכנים ‘אקסטרים reuse’. מסיבותיו הוא, לנון גונז את השיר ומאוורר אותו רק כשנתיים לאחר מכן כשהוא מקליט את אלבום הסולו הראשון שלו Plastic Ono Band ולמען האמת גם Julia יכול היה להיות ממוקם בצורה טבעית באלבום הזה לולא נעשה בו שימוש באלבום של הביטלס.
לנון בחדר המוסיקה שלו בקנווד ב 1967
הפעם הבאה שבה הוא מקליט את Julia היא בהתכנסות בביתו של ג’ורג’ בסוף מאי ב’אישר’, רגע לפני תחילת ההקלטות לאלבום. הנה לנון מוכפל הקול בביתו של ג’ורג’ כשהוא מתחיל עם hello paul ספק סרקסטי ספק אוהב:
בואו נרוץ בציר הזמן כ 4 חודשים וניעצר בסוף הקלטות האלבום הלבן. אנחנו ב 13 באוקטובר 1968. השיר האחרון שלנון הולך להקליט עבור האלבום. ובכן זה לא כל כך מדויק כי למחרת הוא והריסון יקליטו עוד 2 שירים האחד שיר הבלהות What’s The New Mary Jane של לנון שלמזלנו לא ראה אור יום בזמן שהביטלס היו קיימים, והשני Not Guilty המקסים של הריסון שיראה אור רק ב 1979 באלבום סולו שלו, שנקרא בפשטות ‘ג’ורג’ הריסון’.
לנון מקבל עבור השיר את מכונת 4 הערוצים הוותיקה והפחות משוכללת – בכל זאת רק הוא והגיטרה. בטייק 2 שיצא בחלק השלישי של האנתולוגיה, נשמע לנון כשהוא עדיין נאבק עם הפריטה של ג’וליה, (או של דונבן, תלוי את מי שואלים) על גיטרת הגיבסון האקוסטית שלו. אנחנו למדים מההקלטה הזו עוד משהו חשוב. פול נמצא בחדר הבקרה, מקשיב, ובסוף הטייק נותן ללנון הנבוך וחסר הביטחון חיזוקים חיוביים. זהו דו השיח המרגש שנקלט במיקרופונים בסופו של הטייק – שימו לב כמה ג’ון מצחקק נרגש מובך וצמא למילה הטובה של פול.
פול: “זה היה טייק נהדר”. ג’ון: “זה היה עד אז…” פול: “נסה את זה שוב, היה רק הבדל קטן אחד או שניים”. ג’ון: “היה רק אחד נכון?” פול: “הוא היה נהדר הקטע ההוא. הוא היה באמת נהדר”. ג’ון: “אני לא יכול להמשיך משם ?”. פול: “בהחלט אם תרצה, אתה מתקדם נהדר. ג’ון: “כי ההוא היה מושלם”.
למרות בקשתו של ג’ון להתחיל מהאמצע, הם מחליטים להקליט את טייק 3 מתחילתו של השיר. הפעם זה מצליח ונגינת הגיטרה משביעה רצון. ג’ון מכפיל את ערוץ הגיטרה כדי שתשמע רובסטית יותר, ומקליט 3 ערוצי שירה שונים שמשולבים בשיר, חלקם מוכפלים. עוד באותו היום מושלמים המיקסים גם למונו וגם לסטריאו על ידי ג’ורג’ מרטין ועוזריו, קן סקוט וג’ון סמית’.
הקלטות האלבום הלבן מסתיימות להן סופית ביום שלמחרת.
ג’ורג’ הריסון ממריא ללוס אנג’לס לפרויקט הבא שלו, הפקת האלבום של ג’קי לומקס ופול ולינדה יוצאים לחופשה בניו יורק. ב 18 באוקטובר, בבוקרו של היום, מידפקים שוטרים על דלת דירתו הקודמת של רינגו סטאר שבלונדון ועוצרים באשמת אחזקת סמים את ג’ון ויוקו שזמנית מתגוררים שם.
ה 19 באוקטובר, עת התייצבו ג’ון ויוקו בבית המשפט לשימוע ההאשמות נגדם.
ב 22 בנובמבר, יוצא לאור האלבום הלבן בבריטניה – לראשונה אלבום כפול של הביטלס, חסר שם וחסר עטיפה.
נסיים עם הגרסה המרגשת של שון לנון ל Julia סבתו שבוצעה ב 2001 עבור תכנית המחווה לאביו ג’ון Come Together: A Night for John Lennon’s Words and Music. באקט סמלי ואירוני מקדיש שון את השיר לאמו יוקו.