היום נמשיך לצלול אל נבכי האלבום הלבן שהגיע לגיל העמידה (כאילו שקודם לכן הוא ישב בשקט), והיום נעסוק באירוע נדיר. בדירוג האלבום הלבן שפרסמנו אך לפני פחות משבועיים, ובו כל אחד מאתנו שטח את משנתו לגבי שירי האלבום הלבן, קרה דבר שאסור שיקרה בכל בלוג דמוקרטי פלורליסטי שמכבד את עצמו.הייתה הסכמה אחת חד משמעית בדירוג בין שנינו – שנינו דרגנו את I’m So Tired הנפלא של לנון במקום ה 4.
השיר הזה הוא 2 דקות מזוקקות של כנות ומדוייקות של לנון שעטופות בצורה גאונית ממש כמו כריך טוב ב 2 שירים עולצים של מקרטני.
לנון שהיה חסיד נלהב מאוד של שינה ואפילו תיעד את התחביב בשיר I’m Only Sleeping, לא מקבל את מנת השינה המספיקה לו במחנה של המהרישי ברישיקש שבהודו, וזאת מכיוון שסדר היום במחנה היה גדוש ואינטנסיבי בעשייה של בעצם כלום.
“כתבתי אותו בהודו. לא יכולתי לישון, הייתי במדיטציה כל היום, ואז לא יכולתי לישון בלילה, לא היינו אמורים לעזוב את החדר ובגלל זה נשארתי בחדר אחד למשך 5 ימים, אז הייתי כל כך עייף שלא הצלחתי להירדם”. למרות כל זאת , העייפות בשיר הזה היא אחרת. היא עייפות שנובעת מייאוש, מאותה הבטחה שטופחת על הפנים שכשנהיה גדולים אז יהיה אחרת וטוב יותר, ואז אנחנו מגלים שאנחנו רוצים לחזור ולהיות ילדים.
כבר ב 2 השורות הראשונות בשיר, לנון משתמש במשחק המילים האופייני לו ובו הוא לוקח זוג מילים שפרושם ‘למצמץ’ והם ‘wink’ ו ‘blink’ ומחבר אחת מהן לעיניים שלא מצליחות להיעצם ולישון ואת השנייה למוח שדווקא כן מתחיל למצמץ ולהבהב מרוב עייפות.
המהרישי אסר על אורחי המחנה להשתמש בחומרים משני תודעה כמו סמים ואלכוהול ועל כך כותב לנון בשיר: “אני תוהה אם כדאי לי לקום ולהכין לעצמי משקה… לא לא לא…”
אבל לנון המתוחכם לא יוותר על משחקי המילים החביבים עליו גם כאן, והוא משתמש בביטוי fix myself a drink על מנת לשלב גם מילה מז’רגון השימוש בסמים. הוא אגב משתמש ב fix גם ב Happiness is a Warm Gun.
חוץ מעניין האינסומניה, עוד משהו מטריד את מנוחתו של לנון. הייתה זו יוקו אונו. לנון שכבר התיידד עם האמנית היפנית אך עדיין לא פצח איתה ברומן, מבין שהוא ממש מתגעגע אליה ורוצה להיות איתה, אבל אין לו עם מי לדבר ולחלוק על כך בוודאי כשסינתיה אשתו נמצאת אתו במחנה. בחוסר ברירה הוא “מתכתב” איתה על דף הנייר ופורס את התהיות חסרות הביטחון שלו:
“התודעה שלי מכוונת אלייך. אני תוהה אם להתקשר אבל אני יודע מה תעשי. את תגידי שאני מותח אותך…”.
משמאל לימין: מורין, סינתיה, ג’ון, פול, ג’ויין אשר ומל אוונס ברישקש בהודו.
נשארנו עם הבית האחרון שכתב לנון שמכיל בו עניין לא פתור:
I’m so tired, I’m feeling so upset Although I’m so tired, I’ll have another cigarette And curse Sir Walter Raleigh He was such a stupid get
מי הוא אותו סר וולטר ראלי שלנון מבקש לקלל ומוסיף וקורא לו גם טיפש ?
סר וולטר ראלי חי באנגליה ומאוחר יותר באירלנד במאה ה 16. הוא שירת בצבא הוד מלכותה של המלכה אליזבת הראשונה והתחבב עליה מאוד. כשמתה הוא נחשד במעורבות בקנוניה לרצוח את המלך החדש ג’יימס, קנוניה שקיבלה את השם ‘קנוניית ה 5 בנובמבר’ שאותה בצירוף מקרים או שלא, יזכיר לנון באלבום הסולו הראשון שלו Plastic Ono Band בשיר Remember. על כך אגב סר וולטר מסיים את חייו ללא ראשו.
סר וולטר ראלי
עוד לפני כן, וולטר ראלי עסק גם בהקמת מושבות חדשות מעבר לים ובאחד ממסעותיו הביא אתו עלי טבק לאנגליה שעדיין לא נחשפה לכך ולכן הוא נחשב למפיץ הבשורה שם. לנון שמכור בין היתר גם לסיגריות מבקש לקלל את סר וולטר ראלי על ה”חידוש” הזה או הקללה הזו שהביא אתו לאנגליה. הוא משתמש בביטוי get שהיה גרסה ליברפולית למילה האנגלית git שיש לה פירושים שונים, כולם לא מתכוונים לטוב, כמו שפל, נבלה, עכברוש וכו’.
מה היה למקרטני לומר על כך ? “השורה המיוחדת הזו על סר וולטר ראלי, היא כל כך ג’ון. אין ספק שהוא כתב את זה. העייפות הייתה ממש קטע אצלו. בעצם כולנו היינו דיי עייפים אבל הוא בחר לכתוב על כך”.
הביטלס חוזרים ומתקבצים בביתו של הריסון ב 28 במאי 1968 על מנת לעשות סדר במסת החומר שהביאו איתם, רובו מהודו ולתעד לו הקלטות. לנון מגיע עם השיר כשכל המילים כבר כתובות. את הדמו חסר הברק הוא מקליט כשקולו מוכפל והוא חוזר פעמיים על הבית הראשון. בדמו הוא כולל עוד שורה שתעבור שינוי ותיכנס לבסוף ל Happiness is a Warm Gun.
When I hold you in your arms, when you show me each one of your charms, I wonder should I get up and go to the funny farm.
בסופו של הדמו נשמע לנון כשהוא אומר I will give you all I got Derek שכנראה היה ממוען לדרק טיילור קצין העיתונות של הביטלס, שאולי והיה נוכח באותו היום בביתו של ג’ורג’.
מסיבה לא ברורה השיר לא מוקלט לאלבום עד לשבוע לפני סיום ההקלטות (ההקלטות של האלבום ארכו מעל ל 4 חודשים). באותו היום ב 8 באוקטובר, יום לפני יום הולדתו ה 28 של הלנון, מוקלטים 2 שירים חדשים שלו לאלבום: I’m So Tired שעל ניסיונות ההקלטה שלו מיד ארחיב ו The Continuing Story Of Bungalow Bill.
יום העבודה מתחיל בפינישים אחרונים ל Long Long Long של הריסון שהוקלט יום לפני כן. לנון שלא השתתף בהקלטת השיר של הריסון ביום הקודם לא טורח להגיע גם לסיום העבודה. כשהוא מגיע הוא מאיץ בשלושת הביטלס האחרים לסיים את העבודה ומכריז: “מהר מהר, האור האדום כבר דולק, קדימה בואו נלך להקליט”. ההקלטות ל I’m So Tired מתחילות בשעה 6 בערב בהרכב קלאסי: ג’ון וג’ורג’ בגיטרות, פול על הבס ורינגו על התופים. הם מקליטים את השיר לתוך מכונת הקלטה חדישה של 8 ערוצים בעוד רוב האלבום הלבן הוקלט לזו הותיקה של 4 ערוצים. לאחר 14 ניסיונות מגיעים ל 4 ערוצים משביעי רצון מה שמשאיר עוד 4 פנויים.
בחלקה השלישי של האנתולוגיה תוכלו להקשיב לגרסה מיוחדת שהורכבה מטייקים 3, 6 ו 9.
הגיע הזמן למלא עוד 4 ערוצים. בשלב זה מקליטים ג’ון ופול קולות רקע שבסופם מלמל ג’ון למיקרופון בצורה בלתי ברורה: Monsieur, monsieur, monsieur, how about another one……?
את המלמול הזה יחליט צוות הטכנאים בראשותו של ג’ורג’ מרטין להשאיר, מה שיעזור ללבות את האש סביב תאוריית מותו של פול מקרטני עליה דיברנו בסדרת פוסטים יעודית.
רינגו מחזק את התופים בפזמון, ג’ורג’ מוסיף סולו גיטרה חשמלית מובילה בקטעים שונים בשיר, פול מוסיף פסנתר חשמלי ולנון אורגן.
נגינת האורגן של לנון והסולואים שניגן הריסון בגיטרה המובילה יורדים לבסוף במיקס. תוכלו לשמוע אותם מבודדים כאן:
לאחר כשבוע מושלמים גם המיקסים בגרסת הסטריאו והמונו כשבמיקס המונו אפשר לשמוע את קולו של פול נוכח הרבה יותר בקולות הרקע בפזמון מה שלדעתי מוסיף יופי.
את הפוסט נסיים עם הגרסה המשעשעת לשיר שהביטלס מבצעים עם מקרטני על הקולות המובילים שהוקלטה במהלך הג’אם סשנים בפרויקט get back. שימו לב למקרטני בסופו של הקטע שמנסה לחקות את המלמולים של לנון.