בשבועות האחרונים אנחנו מדברים הלוך ושוב על קריירת הסולו של מקרטני. הקדמנו ודיברנו על הרקע ליציאתו לקריירת סולו. דיברנו על האלבום הראשון של מקרטני “מקרטני” שיצא מיד עם פירוק הביטלס והיווה את אחד הגורמים שנתנו את מכת המוות לביטלס. אנחנו ממשיכים ומדברים בשבועות האחרונים בסדרת הפוסטים המעולה (כי אנחנו צנועים) “מפרקים את הביטלס” על הפרומו לאלבום הסולו השני של מקרטני RAM ועל היחסים העכורים בין חברי הביטלס שהיוו את המצע הדוקרני לאלבום הזה. בהמשך חזרנו אחורה בזמן למה שהיה פרויקט הסולו הראשון האמיתי של מקרטני, שיתוף הפעולה בינו לבין ג’ורג’ מרטין שהוליד את פסקול הסרט The Family Way שיצא בתחילת 1967.
עכשיו נשאלת השאלה – מה קרה בין תחילת 1967 לאחר יציאת פסקול הסרט The Family Way ועד ליציאת אלבום הסולו הראשון הרשמי של מקרטני ? האם טמן המקרטני את ידו בצלחת ? האם הסתפק בביטלס לסיפוק יצריו המוסיקלים ? היום נסקור את פעילותו הענפה של מקרטני בין 1967 ועד ל 1970 בשת”פים שערך מחוץ לביטלס. זהו חלק משלים הכרחי שחשוב להכיר וכנראה שהניח חלק מהיסודות לפתיחת קריירת הסולו שלו.
כבר בפברואר 1967, זמן קצר לאחר יציאת פס הקול לסרט The Family Way יוצא סינגל של הזמר הבריטי דונבן בשם Yellow Mellow ומקרטני שכנראה מרגיש חייב על עזרתו של דונבן בגיבוש המילים ל Yellow Submarine בשנה הקודמת (מעניין אם יש קשר בין כותרות שני השירים), תורם קולות רקע לשיר.
שנה אחר כך שניהם ישירו קומבייה יחדיו ברישיקש.
הפרויקט הבא בו משתתף מקרטני הוא הפקת האלבום McGough & McGear של לא אחר מאשר אחיו מייק מקרטני. האלבום משותף למייק מקרטני (שעל מנת להבדיל עצמו מהאח המפורסם קרא לעצמו מק’גיר) ולרוג’ר מקגוג. השניים היו חברים בקבוצת שירה ליברפולית שנקראה The Scaffold וב 1966 הצליחו להיות מוחתמים בחברת פארלופון והחלו לעבוד עם ג’ורג’ מרטין – ברור שאין קשר לאח המפורסם. הם הקליטו בכמה אולפנים ב 1967 והאח מקרטני נותן יד במלאכת ההפקה ומביא מוסיקאים מפורסמים שונים שיעזרו בהקלטת האלבום כמו ג’ימי הנדרקיס, גראהם נאש, ספנסר דיוויס ועוד. ג’יין אשר שעדיין הייתה חברתו של מקרטני, תרמה קולות לאלבום.
האלבום של McGough and McGear
הנה לכם מתוך האלבום, השיר So Much הפסיכדלי בו מתארח ג’ימי הנדריקס.
האלבום יוצא לאור ב 17 במאי 1968 ואני ממש בטוח שעל מייק מקרטני וקריירת המוסיקה המעניינת שלו עוד נרחיב בפוסט נפרד.
כמה חודשים לאחר מכן, ב 30 באוגוסט 1968, יוצא הסינגל השני של חברת אפל והוא סינגל הבכורה לבת טיפוחיו של מקרטני, מרי הופקין שנקרא Those Were the Days.
הנה גרסה ספרדית אותה הקליטו מקרטני והופקין לשיר.
הסינגל של מרי הופקין Those Were the Days.
המילים באנגלית היו אדפטציה למילים של שיר רוסי וחוברו על ידי ג’ין רסקי. מקרטני היה אמון על מלאכת ההפקה של הסינגל ובצדו השני היתה גרסה ל Turn Turn Turn, שיר פולק מתחילת שנות ה 60 כשהגרסה המוכרת ביותר שלו היא של הבירדז מ 1965.
הנה גרסתה של מרי הופקין:
ביום יציאת הסינגל של מרי הופקין יצא עוד סינגל של חברת אפל שמתויג השלישי במספר של החברה.הפעם של אמן צעיר בשם ג’קי לומקס. השיר שהקליט לומקס היה פרי עטו של ג’ורג’ הריסון בשם Sour Milk Sea, אחד השירים שכתב הריסון בהודו ולא הצליח לעשות דרכו לאלבום הלבן. 3 חברי ביטלס עומלים על הקלטת הסינגל הזה: הריסון שמפיק, רינגו על התופים וכמובן מיודענו מקרטני בליין בס שלא מבייש.
הסינגל Sour Milk Sea של ג’קי לומקס
הנה להאזנה הסינגל Sour Milk Sea
בבי סייד של אותו הסינגל מופיע השיר The Eagle Laughs At You וחבר הביטלס היחידי שמשתתף הפעם הוא הריסון שמפיק ומנגן בגיטרה יחד עם עוד נגנים אחרים.
ב 6 בספטמבר 1968 יוצא סינגל של הרכב תזמורתי בשם Black Dyke Mills Band. הסינגל בעל בשם המוזר Thingumybob, הוא קטע אינסטרומנטלי אותו חיבר מקרטני. את הסינגל מפיק מקרטני ב 30 ביוני כשלצדו השני של הסינגל מקליט ההרכב בהפקתו של מקרטני, גרסה תזמורתית ל Yellow Submarine.
הנה Thingumybob
חושבים שזהו ? נמשיך ? יש לכם כוח ? כי למקרטני בטח שיש.
ב 11 באוקטובר 1968 יוצא סינגל בשם I’m The Urban Spaceman של להקה עם השם המצחיק והמוזר Bonzo Dog Doo-Dah Band. אתם מכירים אותם. הם ביצעו את השיר המקורי שלהם Death-Cab For Cutie בסרט הטלוויזיה המשובח של הביטלס בניצוחו של מקרטני Magical Mystery Tour בסצנת המועדון ממש בסופו של הסרט. הנה הוא:
את הסינגל החדש שלהם מפיק לא אחר מאשר פול מקרטני. אם תחפשו היטב על עטיפת הסינגל לא תמצאו את שמו של מקרטני אלא את Apollo C. Vermouth כמפיק. זהו השם הבדוי שבחר מקרטני לסינגל הזה.
הסינגל I’m The Urban Spaceman של Bonzo Dog Doo-Dah Band, שימו לב לשם המפיק.
הנה I’m The Urban Spaceman
המוצר הבא שיוצא תחת ידיו האמונות של מקרטני המפיק, הוא אלבום הבכורה של מרי הופקין Postacard. האלבום יוצא ב 21 בפברואר 1969 ומקרטני בנוסף על הפקת האלבום ניגן בבס ובגיטרה.
בדיוק חודש אחר כך ב 21 במרץ, יוצא אלבומו השלם של ג’קי לומקס Is This What You Want בהפקתו של ג’ורג’ הריסון ובו כאמור מופיע Sour Milk Sea בו השתתף גם מקרטני.
ב 28 במרץ, יוצא סינגל חדש למרי הופקין בשם Goodbye, הפעם שיר שכתב מקרטני שלא מופיע באלבום Postcard. את השיר ייעד מקרטני כנראה לביטלס וחתומים עליו לנון ומקרטני רוצים לדעת על מה הוא מנגן בהקלטת השיר ? קחו אוויר: גיטרה אקוסטית, בס ,תופים ,יוקליילי וטפיחות על הירכיים. כן גם אנחנו מתחילים להתעייף מהקצב…
הסינגל Goodbye של מרי הופקין
הסינגל אגב הגיע למקום השני בבריטניה ומי שמנע ממנו לכבוש את המקום הראשון היה לא אחר מהסינגל Get Back של הביטלס שכתב מקרטני עצמו. על מנת לעזור למרי ללמוד את השיר, הקליט מקרטני הקלטת דמו בביתו שבלונדון בפברואר, אותו תוכלו לשמוע כאן:
נושמים ?
ב 21 בפברואר יוצא עוד סינגל בשם Rossetta של הפורמוסט, להקת מרסי ליברפולית שקיבלה בעבר שירים שחיברו לנון ומקרטני כמו Hello Little Girl
ואת I’m in Love
הם הקליטו ב 1966 גרסה ל Here There and Everywhere לאחר מותו של חבר הלהקה מייק מילוורד מלוקמיה.
זהו הסינגל Rossetta שהופק על ידי מקרטני:
מקרטני הפיק גם את הבי סייד Just Like Before
הסינגל Rosetta של הפורמוסט
ב 16 ביוני 1969 יוצא האלבום Brave New World של Steve Miller Band ובו מופיע הקטע My Dark Hour בו משתתף מקרטני על תופים, בס, קולות וגיטרות.
באלבום אגב מופיע מקרטני כ”פול ראמון” השם בו נהג להתהדר בימיה המוקדמים של הביטלס והיווה השראה לשמם של להקת הראמונז. את סיפור הסשן המזדמן עם סטיב מילר ב 1969, תוכלו לקרוא בפוסט שכתבנו על 20 שנה לאלבום הנהדר Flaming Pie בו חידש מקרטני את שיתוף הפעולה עם סטיב מילר.
העטיפה האחורית Brave New World של סטיב מילר בנד – שימו לב לשמו של פול ראמון
ב 5 בדצמבר 1969 יוצא סינגל בשם Come and Get It שכתב מקרטני בביצוע הרכב שנקרא Badfinger שהיה עוד החתמה של אפל.
ב 24 ביולי 1969, הביטלס בסשנים לאבי רואד. מקרטני מגיע מוקדם לאולפן ומקליט גרסת דמו ל Come and Get It ולרגע אפילו שוקל להכניס אותו לאלבום. לאחר שעבר הרגע הזה, הוא מחליט לתת אותו להחתמה החדשה של אפל The Iveys שרגע לפני שחרור הסינגל הזה, משנים את שמם ל Badfinger.
הסינגל Come and Get It של Badfinger
מקרטני סיפר בלי גרם אחד של שחצנות:
“כתבתי את השיר וביצעתי דמו מצויין. כיוון שגרתי קרוב, יכולתי להגיע חצי שעה לפני הפגישה עם הביטלס באבי רואד בידיעה שהמקום יהיה ריק וכל הציוד כבר במקום ואני אוכל להשתמש בציוד של רינגו כדי להקליט תופים, להוסיף קצת פסנתר, להקליט במהירות קצת בס, ולהקליט את הקולות, כולל הכפלות. אמרתי לבדפינגר, ‘זה חייב להיות בדיוק כמו הדמו הזה’, כי הייתה לו הרגשה נהדרת. הם רצו לשים וריאציות משלהם, אבל אמרתי, ‘לא, זו באמת הדרך הנכונה’. הם הקשיבו לי. אחרי הכל – אני המפיק – ויצא להם טוב. השיר היה להיט ב 1970″.
למקרטני באותה תקופה היה חוזה שחייב אותו לספק 3 שירים עבור פסקול הסרט Magic Christian (שבו השתתף רינגו לצד פיטר סלרס). על מנת שבאדפינגר יקליטו בדיוק איך שהוא רוצה, מקרטני (תחמנות בע”מ) משחד אותם עם הצעה להכניס את Come and Get It בביצועם לסרט ושיצרפו עוד שני שירים מקוריים שלהם.
את הקלטת הדמו של מקרטני תוכלו לשמוע באלבום החלק השלישי של האנתולוגיה. הנה מקרטני מבצע את השיר בהופעה לראשונה בהופעה באיטליה ב 2011
זהו, עוד רגע, אנחנו באחרון.
ב 6 בפברואר 1970, כחודשיים לפני יציאת אלבום הסולו הראשון של מקרטני, יוצא עוד סינגל של ג’קי לומקס בשם How the Web Was Woven. את הבי סייד שלו Thumbin’ a Ride הפיק מקרטני בסשן מהיר ב 11 במרץ 1969. מקרטני בוחר את השיר שיצא במקור ב 1960 ל The Coasters. הנה גרסתו של ג’קי לומקס.
שבוע מצויין לכולכם!