מז”ל טוב לג’ורג’ 😟 יום הולדת 75 לצעיר שבחבורה. לי קשה באופן אישי לא להתעכב על כך ולהקדיש פוסט אחד לפלא. לכן היום נחזור ליום הולדת אחר שלו. אחד שהתרחש לפני שנים רבות, 51 שנים ליתר דיוק, ב 1967. הביטלס באותה תקופה מרוכזים בהקלטות לסרג’נט פפר וג’ורג’ הצעיר שלנו חוגג 24 שנים להיווסדו. בתקופה שבין 64 ל 68 מלווה את הביטלס צלם צעיר בשם הנרי גרוסמן שהתיידד עם החבורה וליווה אותם גם לצילומים יותר משפחתיים ואינטימים, מה שסיפק לנו הביטלמניקים לא מעט תמונות ותיעוד של הלהקה גם ברגעים הפחות זוהרים שקשורים במהות של חיי להקה וחשף אותם כאנשים שהם. אז איך קשור מיודענו גרוסמן ליום הולדתו ה 24 של ג’ורג’ ? יפה ניחשתם – הוא היה שם ותעד את החגיגה שערך ג’ורג’ בביתו שבאשר. אנחנו כמובן שוב הרווחנו תמונות יפהפיות. את היום הזה תיעד הנרי לא רק בתמונות אלא גם בספר שכתב על הביטלס שכמובן מכיל תמונות שצילם. לספר קרא Places I Remember: My Time with the Beatles.
אז הנה קטע מספרו של הנרי שמוקדש ל 25 בפברואר 1967.
“בפברואר 1967 מצאתי את עצמי שוב באנגליה בסדרה נוספת של עבודות … כאשר עורך העיתון Life גילה שאני נוסע ללונדון, הוא שאל אם אני יכול לצלם כמה תמונות חדשות של הביטלס שילוו את המאמר שעליו הם עובדים. כרגיל התקשרתי לג’ורג’ ממלון ווסטברי. פאטי ערכה לו מסיבת יום-הולדת בביתם והוא ביקש שאבוא. אמרתי שאשמח וציינתי את העובדה שלייף רצו כמה תמונות חדשות שלו ושל חבריו ללהקה. אני מאמין שזו היתה הצעתו שאני אגיע מוקדם יותר ביום המסיבה עבור צילום קבוצתי של הלהקה. ג’ורג’, רינגו וג’ון גרו כולם קרוב זה לזה, כך שלא היתה להם בעיה להתקבץ. רק פול היה צריך להגיע הרחק מהעיר.
אחר הצהרים ביום הצילומים, נסע ג’ורג’ לאולפן הסרטים שבו צולם הסרט I’ll Never Forget What’s ‘isname (באולפני שפרטון). האולפנים היו רחוקים מביתו והוא הציע לאסוף אותי. סשן הצילומים היה אמור להתקיים בביתו של רינגו ב “סאני הייטס” מאוחר יותר אחר הצהריים, אבל היה לנו זמן להרוג וחזרנו לקינפאונס (כך כונה הבאנגולו של ג’ורג’ באשר). ג’ורג’ השתוקק להראות לי על מה הלהקה עבדה לאחרונה. היה לו חדר הקרנה בביתו, והוא ערך לי הקרנה פרטית של סרט הפרומו שהם עשו עבור Strawberry Fields Forever בתחילת החודש. זה היה חומר מדהים.
היינו הראשונים להגיע לבית של רינגו. רינגו לקח אותנו ל”חדר הכיף” שלו והיה להוט להראות לנו את הרכישה החדשה ביותר שלו – מין קופסא שנראתה כמו טלויזיה, עם מסך שהציג שינויים של דפוסי צורה וצבע בתגובה למוזיקה – מאוד פסיכדלי.
רינגו משוויץ בגאדג’ט החדש שלו בחדר הכיף שבביתו
בזמן שהמתנו לאחרים, שלושתנו ועוד חבר של ג’ורג’ בשם עמייה דסגופטה יצאנו להליכה בחצר של רינגו. החצר העצומה היתה מופרדת עם מדרגות ומרוחקת מהבית.”
מחכים לשאר חברי הלהקה בחצר של רינגו
כשהגיעו כולם הנרי גרוסמן צילם כמה תמונות של הביטלס עם חיות המחמד טייגר שהיה הפודל של רינגו ומורין, ומרת’ה הכלבה, שליוותה את פול ל”סאני הייטס”.
“דבר אחד התבהר לי במשך השנים, וזה שהביטלס מאוד אהבו בעלי חיים. הם הפגינו רוך כלפי חיות המחמד שלהם שהיה נוגע ללב. לפעמים תהיתי אם זה בגלל העובדה כי לכלבים ולחתולים לא היה מושג על סלבריטאים. חיות המחמד שלהם אהבו אותם ללא תנאי, עבור מי שהם היו וגורמים כגון תהילה וכסף ומעמד לא היו חלק מהמשוואה הזו. כלב לא ביקש חתימה או הלוואה. הוא אהב אותך בפשטות ובנאמנות. אני חושד שמערכת יחסים לא מסובכת זו התקבלה בברכה בחיים של ביטל.
הביטלס כולם מגיעים והנרי מתחיל לצלם – בתמונה: חיפושיות וכלבים
לאחר שחזרנו לקינפאונס אחרי הצילומים אצל רינגו, ג’ורג’ החליף בגדים ועטה על עצמו ‘קורטה’, סוג של תלבושת הודית מסורתית שהפכה במהרה להיות חלק מהתרבות ההיפית של שנות השישים המאוחרות. הייתי מזועזע לרגע כשפאטי יצאה מחדר השינה בשיער קצר. צילמתי את התלתלים הבלונדיים הארוכים שלה רק שעות קודם לכן. כפי שהתברר, היא חבשה פיאה.
ג’ורג’ ופאטי (עם הפיאה) מקבלים את האורחים
ג’ורג’ אהב שיער ארוך ולא רצה שתספר את שלה, כך שלפעמים היא חבשה את הפיאה כדי לשנות את המראה. בסופו של דבר החלו האורחים להגיע, כל אחד מהם הסיר את נעליו בדלת. כולם היו ידידים של ג’ורג’ ופאטי, והם הביאו איתם כלי אוכל שהיו פרושים על השולחן במטבח. צילמתי את רוב האורחים, פשוט משום שמצאתי אותם מרתקים. סקרן אותי מי הם ואיך הם הגיעו להיות שם באותו הלילה. דייוויד קרוסבי היה אחד מהם.
ג’ורג’ ודיוויד קרוסבי
גולת הכותרת של הערב היתה הופעה חיה של מוזיקה מאת עלי אכבר חאן, אחד מנגני ה’סארוד’ (כלי מיתר הודי) המוכשרים והמכובדים בעולם. הוא לווה על ידי עמייה בסיטאר ואדם נוסף בטאבלה. ג’ורג’ הקליט את הביצועים באמצעות מיקרופון מקצועי שהיה מוצב מול הנגנים ומחובר למכונת הקלטה יוקרתית מסוג ברנל.”
עוד תמונות ממסיבת יום ההולדת של ג’ורג’:
