הקטע הביטלסי שעליו אדבר היום הוא דוגמא מעולה לחן המיוחד הזה שיש בכתיבה של מקרטני. מצד אחד מין קריצה שובבה למשהו שיכול להתפרש כנגיעה בתחום אפור שהעיסוק בו עלול לעורר כעס של ההורים על הרס התמימות של ילדיהם הרכים, אבל מהצד השני היכולת לרכך ולעטוף הכל במין אווירה רומנטית שכאילו יצאה מהאגדות יחד עם מעט ערך מוסף מוסיקלי שגורם לך כמאזין להרגיש שלא בזבזת את זמנך לריק.
“זה הניסיון שלי לכתוב במוד בלוזי. הרעיון מאחוריו היה שכל החפצים החומריים הם מעולים, אבל הם לא יקנו לי את מה שאני באמת רוצה. זה היה שיר קליט מאוד”.
משחק הכוונות המתחכם הזה של מקרטני ב Can’t Buy Me Love שהגדולה האמתית שלו לדעתי היא השארת הכל פתוח לפרשנות, יכול מאוד להיות שהושם פנימה בצורה פחות מתחכמת ממה שאני מנסה להדביק לו. למרות שאם קוראים היטב את המילים, רואים את ההפרדה הברורה הזו שעשה מקרטני בין אהבה חמימה לבין קרירות אפלטוניות כשהוא לא פונה לאהובה אלא יותר למכרה. עדיין, המושג של ‘קניית אהבה’ נשמע מאוד לא אופייני למקרטני וזאת בניגוד ללנון שמשחקי המילים והרעיונות המילוליים גם אם בגסות, נבעו ממנו ביתר קלות. לכן המחשבה הראשונה על שיתוף פעולה פורה היא זו שעלתה לי בראש כשחשבתי על השיר לעומק. על מנת לשלב בשיר אחד רמיזה לקניית אהבה בכסף שיכול להתפרש כקריצה למקצוע העתיק בעולם, יחד עם תמימות רעיונית כמו ‘לי בכלל לא אכפת מכסף, כי ככה לא מוצאים אהבה אמתית כמו באגדות’ או מין אנטיתזה שמנוגדת לכל מה שנאמר בקאבר המוצלח שלהם ל Money, מחייבת שיתוף פעולה משניהם.
הכל נחמד עד שבאים גם לנון וגם מקרטני והורסים לי את התיאוריה. אמנם בראיון ב 1972, לנון עוד איכשהו אמר ש”כן זה ג’ון ופול, אבל בעיקר פול”, אבל ב 1980 הוא כבר היה נחרץ יותר והביע דעה שהתאימה יותר לפרסונה שרצה להחצין אז: “זה לגמרי פול. אולי היה לי קשר לפזמון, אבל אני לא יודע. תמיד ראיתי בו שיר של פול”.
לפול לא היו ספקות ובספרו Many Years From Now הוא מכריע, כי אין בדיוק מי שיענה: “שיר שלי לגמרי”.
לקטע הזה של פול יש ערך מוסף לאו דווקא בגלל הוויכוח הרעיוני הזה שאפשר להתפלפל עליו כמה שרוצים, אלא בגלל שהוא מהווה סימן דרך. הוא מסמל עבורי את המבחן האמתי של הביטלס בתחילת הביטלמאניה. לאחר 2 סינגלים מוצלחים מאוד בבריטניה, She Love You ו I Want to Hold You Hand, הביטלס צריכים להמשיך ולהצדיק את הרעש המטורף הזה שיש סביבם שם וגם באירופה בכלל. לעומת זאת בארה”ב, שכולם נשאו את עינם אליה, המצב היה גרוע עבור הביטלס אם מסתכלים על שוק התקליטונים. עקב התנגדותם של חברות כמו קפיטול ואטנלנטיק לשחרר חומר של הביטלס בתחילת דרכם האולפנית, הלייבל ‘וי ג’י’, קופץ על המציאה ומוציא את הסינגל השני של הביטלס please please me בארה”ב. זה קורה ממש כשנה לפני הגעת הביטלס לשם בפעם הראשונה. הסינגל לא ממריא במצעדים ולמרות זאת במאי 1963, ‘וי ג’יי’ ממשיכים ומוציאים את הסינגל הבא של הביטלס From Me To You. מצבו במצעדים היה אפילו גרוע יותר מהסינגל הקודם. בשלב מסוים היחסים בין ‘וי ג’יי’ ל EMI עולים על שרטון עקב אי עמידה בתנאי החוזה והעברת תשלומים בזמן עבור תמלוגים ל EMI וכדי לשחרר את התקליטון הבא של הביטלס בארה”ב, נדרשה חברה אחרת. בריאן מאתר את חברת ‘סוואן’ ומוציא דרכם את She Loves You. למרות שהסינגל מקבל תשומת לב גדולה יותר ברדיו במיוחד כשהשדרן הניו יורקי מורי דה קיי (שהפך לידיד טוב של הביטלס) שם לב אליו ושידר אותו, זה עדיין לא קורה.
לסיכום – באירופה, אש בשדה קוצים, בארה”ב, קוצים.
ב 22 בנובמבר 1963, הביטלס מוצגים לראשונה בטלוויזיה האמריקאית בכתבה בחדשות הרשת CBS ושם מדווחים על הביטלס כ’האפידמיה שהדביקה את בריטניה’ שלדעתי זה תיאור מעניין מאוד לאור מצבנו בימים אלו. בכתבה הקטנה הזו, הסינגל האחרון She Loves You מושמע, מה שגורם לחשיפתו לקהל רחב מאוד.
הנה קטע מהכתבה ששודרה ברשת CBS:
בצורה אירונית 2 אירועים נוספים מתרחשים ביום הזה. אלבומם השני של הביטלס יוצא לאור בבריטניה ונשיא ארה”ב קנדי נרצח. לא ברור אם לאירוע השני באמת הייתה השפעה כמו שתמיד אוהבים לסווג לו על הצלחת הביטלס בארה”ב (התנחמות של הנוער בביטלס וכו’), אבל חברת קפיטול שרואה את השוק המתעורר סביבם, מתעוררת וממהרת להוציא את הסינגל הבא שלהם כבר בסוף דצמבר 1963. למעשה זה היה כל כך דחוף שהם הוציאו אותו כמה ימים לפני הוצאתו בבריטניה. הסינגל נחשב ל’גיים צ’יינג’ר’ מבחינת הביטלס בארה”ב ובינואר 1964 הוא מגיע למקום הראשון, מה שגורם גם לסינגל הקודם שהוציאה חברת סוואן לטפס במצעד.
אחרי ההצלחה הכבירה הזו, חברת קפיטול הרעבה רוצה עוד, ולרגעים נשקלת הוצאתו של Roll Over Beethoven כסינגל הבא בארה”ב. ג’ורג’ מרטין התנגד לכך נחרצות. הוא ידע שלביטלס יש שירים מקוריים טובים הרבה יותר שמייצגים את הסאונד הייחודי שלהם וחשש שסינגל שכזה יעשה יותר נזק מתועלת.
ב 16 בינואר 1964, הביטלס מגיעים לפאריס לשורת הופעות בתיאטרון האולימפיה המפורסם. אלו לא סתם הופעות בודדות, הן מזכירות לי יותר את הדחיסות של ההופעות בהמבורג. הביטלס מגיעים ל 18 ימים בהם הם מופיעים לעיתים 2 או 3 הופעות ביום. תחשבו על זה שלהקה ממש מצליחה שאתם ממש אוהבים, מגיעה להופיע בתאטרון הבימה כל יום במשך 18 ימים. מטורף.
בריאן שרצה למנף כל סיכוי להצלחה של הביטלס, מקבל פנייה מחברת Electrola Gesellschaft שייצגה את חברת EMI במערב גרמניה. הטענה המרכזית שלהם הייתה שהסיכוי למכור כמות עצומה של עותקים שם יגדל משמעותית אם הביטלס ישירו בשפה המקומית, קרי בגרמנית. סשן הקלטות נקבע ל 27 בינואר, ומכיוון שהביטלס נמצאים כאמור בסיבוב הופעות בפאריס, הוא נקבע שם באולפני Pathe Marconi של EMI. ג’ורג’ מרטין ונורמן סמית’ מכינים בלונדון את ה’באקינג טראק’ (הכלים ללא השירה) שהוקלט עבור 2 הסינגלים האחרונים של הביטלס ומגיעים שניהם יחד עאיתו לצרפת על מנת שהביטלס יקליטו על גביו קולות בגרמנית. תמיד נהניתי לחשוב שהשירים הללו שהוקלטו בגרמנית, היו מין מחווה של הביטלס לימי הטירונות בהמבורג, אבל הביטלס שוב הרסו לי מכיוון שהם לא ממש רצו לעשות את זה. למעשה הם כמעט ותופסים רגליים קרות. אחרי ניסיונות שכנוע של ג’ורג’ מרטין לעמוד בהתחייבות שלו ושל בריאן, הסשן נערך לבסוף יומיים אחר כך ב 29 בינואר. הנה עוד היסטוריה קטנה מתרחשת בסיפור הביטלס – סשן ההקלטה הראשון והאחרון של הביטלס מחוץ לגבולות בריטניה (הריסון אכן יקליט עבור The Inner Light באולפני EMI בהודו – אבל כנציג יחיד לביטלס) והפעם הראשונה והאחרונה שהביטלס מקליטים לא בשפה האנגלית וטוב שכך. כדי להתגבר על הקושי לשיר בגרמנית, חברת Electrola Gesellschaft שולחת מתורגמן מטעמה שמתרגם את המילים לשירים ומלמד את הביטלס איך להגות אותם כראוי. הנה 2 הגרסאות הגרמניות שעשו הביטלס לשיריהם:
הגרסה ל She Love You שתורגם ל Sie liebt dich
ול I Want To Hold Your Hand שתורגם ל Komm, gib mir deine Hand
הביטלס מסיימים לעבוד על הגרסאות הגרמניות מהר מהצפוי ונותרת להם שעה שלמה באולפן. במהלך השהיה הארוכה בפאריס, הביטלס ששהו במלון George V קיבלו לחדרם פסנתר על מנת שישמש אותם לכתיבת שירים במהלך הזמן שבו הם לא מופיעים מהסיבה הפשוטה שבריאן העמיס אותם בפרויקטים שהבולט שבהם היה הסרט החדש שחייב שירים חדשים.
הביטלס מחוץ למלון George-V
בתחילת הפוסט דיברתי על כך שהביטלס נמצאים בשעת מבחן. הצלחה מטורפת של 2 הסינגלים האחרונים שלהם בבריטניה יחד עם התעוררות והגעת I Want To Hold Your Hand למקום הראשון בארה”ב מחייבים עוד סינגל מטריף חושים. פול כותב בין היתר שיר בשם One And One Is Two שאני מאוד מחבב אבל הוא לא חומר לסינגל הבא של הביטלס. דמו של מקרטני מאותה תקופה תוכלו לשמוע כאן:
השיר יצא לבסוף כסינגל במאי 1964 על ידי ההרכב הליברפולי The Strangers יחד עם מייק שאנון.
גם Can’t Buy Me Love נכתב במסגרת מאמצי הכתיבה במלון George V וכשהביטלס נמצאים כאמור באולפן ב 29 בינואר ויש להם שעה להרוג, הם נרגשים להתחיל ולעבוד עליו. הנה מקבץ תמונות מאותו יום באולפן בפאריס.
ארבעה טייקים נדרשו כדי להגיע לתוצאה טובה כשג’ורג’ מרטין מביא מעצותיו המועילות לביטלס המתלהבים, כמו למשל שינוי סופו של הפזמון כדי שיחליק טוב יותר לבתים. בפרויקט האנתולוגיה יצאה לראשונה גרסה מהסשנים הללו בצרפת כששם, על גבי טייק 1 הורכב סולו הגיטרה של הריסון מטייק 2. אני מאוד אוהב את הגרסה המשוחררת והאנרגטית הזו עם ההרמוניות של ג’ון וג’ורג’, השירה החופשית של פול והאווריריות של הכל, לעומת הגרסה הסופית והמהודקת יתר על המידה לטעמי.
תשפטו אתם:
אחרי שהביטלס חוזרים מכיבוש ארה”ב, הם כבר יודעים שהסינגל הבא יהיה Can’t Buy Me Love שכולם אוהבים ובסשן הראשון שנקבע באולפן ב 25 בפברואר בו הוקלט גם הביסייד You Can’t Do That ,נעשה מקצה שיפורים לשיר. פול מקליט את הקולות מחדש, רינגו מוסיף עוד מצילות וג’ורג’ מקליט את סולו הגיטרה מחדש אבל מכיוון שבאותה תקופה ההקלטות נעשו ב 2 ערוצים, לא ניתן היה למחוק את הסולו הקודם שהוקלט בפאריס. מה עושים? מקליטים על גביו.
בפעם הבאה שתאזינו לשיר ותגיעו לקטע סולו הגיטרה של ג’ורג’, האזינו בתשומת לב ותגלו עוד סולו גיטרה חרישי של ג’ורג’ שמסתתר לו מאחורי סולו הגיטרה המרכזי. אני פשוט מת על השטיקים הקטנים האלו של הביטלס.
תמיד חשבתי על הלמות תופי הטאם טאם שפותחים וסוגרים את השיר ויוצרות מין מתח באוויר, כמעין הרחבה של השנייה וחצי של תופי המלחמה שפותחים את She Love You – בכלל בין השירים יש קשר הדוק עם אותה רוח אנרגטית ובשניהם השיר מתחיל מהפזמון במקום מהבית הראשון. יחד עם השירה המעולה של מקרטני וזעקת הביטלמניה רגע לפני סולו הגיטרה, הסינגל החדש הזה של הביטלס הופך לממשיך דרך אמתי ל 2 הסינגלים המוצלחים הקודמים ועוזר לקבע את מעמדם ב 2 החזיתות.
הביטלס באולפן ב 25 בפברואר 1964
בספר הנהדר שלו the complete Beatles chronicles מצביע מארק לואיסון על משהו מעניין. ב 10 במרץ בזמן שהביטלס מצלמים את סרטם הראשון, ג’ורג’ מרטין וחבורתו עומלים על המיקסים לשירים שהביטלס הקליטו. מסמך שהתגלה ב 1991 ב EMI הצביע שבשעות הבוקר, ביקר מתופף שכיר אלמוני באולפן והשתתף בסשן הקלטה עבור Can’t Buy Me Love. אזכיר שהעבודה על השיר כבר הסתיימה ורינגו שלנו עסוק בצילומים.
ג’ף אמריק ב 2006 שפך אור על התעלומה בספרו המרתק: “הייתה בעיה טכנית שהתגלתה כשהקשבנו להקלטה באולפן. היה רשרוש שגרם לאיבוד הטרבל מהמצילות של רינגו. היה לחץ רציני לסיים את עבודת המיקס ולשלוח אותו למפעל והביטלס לא היו זמינים ולכן ג’ורג’ מרטין ונורמן סמית’ לקחו על עצמם לדאוג ל’שינוי האומנותי’ הנדרש. נורמן ירד לאולפן כדי לדאוג לכמה תיבות של היי האט מהיר ואני זזתי לחדר הבקרה לכסא הטכנאי בפעם הראשונה. תודות לכישורי התיפוף של נורמן, התיקון נעשה במהירות ובאופן חלק, ואני בספק אם אפילו הביטלס עצמם אי פעם הבינו שעשינו זאת”.
רק כדי לסגור יפה את נושא הסינגלים האמריקאים, כשבועיים לאחר יציאת הסינגל Can’t Buy Me Love בארה”ב, בתחילת אפריל, הביטלס מאכלסים את 5 המקומות הראשונים במצעד הבילבורד כשהסינגל החדש מתמקם במקום הראשון.
עבור סצנת ה’יציאה לחופשי’ של הביטלס שאהובה עליי מאוד בסרט ‘לילה של יום מפרך’, בחר ריצ’ארד לסטר את Can’t Buy Me Love זאת למרות ניסיונות השכנוע של לנון לבחור ב I’ll Cry Instead שלו. האמת? אני לא יכול לדמיין את הסצנה הנפלאה הזו בלעדיו.