מקרטני סיפר בביוגרפיה הרשמית שלו many years from now על השיר And I Love Her מתוך האלבום A Hard Day’s Night: “זו הבלדה הראשונה שבה הרשמתי את עצמי”. השיר נכתב בפברואר 1964, בכמה ימי הפסקה שהיו לביטלס בין הביקור בפאריס לבין הביקור ההיסטורי בארה”ב. פול כתב אותו בבית הוריה של ג’יין אשר, שהיוותה גם את ההשראה לשיר, כמו לא מעט שירים מאותה תקופה. הכתיבה מתוארכת לחודש פברואר כשהביטלס חזרו מסיבוב ההופעות הנרחב בפאריז וקצת לפני הגיחה הראשונה לארה”ב.
בית הוריה של ג’ין אשר
פול סיפר על הכתיבה של השיר: “יש בו אקורדים נחמדים. אני אוהב את הקטע Bright are the stars that shine, dark is the sky, יש בו את האימג’ של השמיים והכוכבים בתוכו. זה בסך הכל שיר אהבה. ה And בכותרת של השיר חשוב. הביטוי מופיע רק פעם אחת בשיר בבית השני. זה כמו לומר למישהי ‘אה… ואני אוהב אותך’ “. ההקלטות החלו ב 25 בפברואר 1964. העבודה על השיר החלה עם 2 טייקים בגרסה פחות רכה מהמוכרת וחשמלית יותר. ג’ורג’ הריסון שחגג יום הולדת 21 בדיוק באותו היום, ניגן בריקנבאקר 12 מיתרים החדשה שלו. הנה הגרסה שהשתחררה בפרויקט האנתולוגיה מאותו היום:
למחרת המשיכה הלהקה לעבוד על השיר והקליטה עוד 17 טייקים כשבמהלכם השיר החל להתקרב לגרסתו הרכה והסופית. רינגו החליף את התופים הרגילים בתופי בונגו, ופול וג’ון הלכו והשלימו את המידל אייט החסר.
25 בפברואר באולפני אבי רואד
לנון כינה את השיר הזה בראיון משנת 80: “ה Yesterday הראשון של פול..” והמשיך: “זו הבלדה הגדולה של האלבום”. למעשה לנון תרם לו המידל אייט, למרות שפול התעקש שזו היתה רק עזרה ושהוא כתב אותו בעצמו.
דיק ג’יימס, המוציא לאור של שירי הביטלס שהיה נוכח באולפן הבהיר מה באמת קרה: “זה היה שיר פשוט מאוד שחזר על עצמו. ג’ורג’ מרטין ואני הסתכלנו אחד על השני ואותה מחשבה עברה לנו בראש. ג’ורג’ מרטין אמר להם, ‘גם דיק וגם אני מרגישים שהשיר פשוט חסר באמצע. זה פשוט חוזר על עצמו’. אני חושב שג’ון הוא זה שהציע, ‘בסדר, בואו נשתה תה’. ג’ון ופול ניגשו אל הפסנתר, בעוד שמל אוונס הלך להביא תה וכמה כריכים, הם עבדו על הפסנתר ובתוך חצי שעה הם כתבו ממש לנגד עינינו, מידל אייט לשיר.”
למרות המאמצים, השיר לא הצליח להשביע את רצונם והם החליטו להמשיך למחרת.
רינגו עם תופי הבונגו
למחרת, ב 27 בפברואר, נעשו 2 ניסיונות בלבד. בטייק השני (הטייק ה 21 בסך הכל) הם החליטו שזה זה. ג’ורג’ הריסון ניגן את הריף המפורסם שהוא עצמו הציע על גיטרת החוזה רמירז הקלאסית ,אותה אחת בה הוא ניגן את הסולו של Till there was you באלבום הקודם. לטובתו של מקרטני יצויין שבכל פעם שהוא סיפר על השיר הזה הוא נתן לג’ורג’ את הקרדיט על הריף הזה שמבחינתו שינה את כל השיר.
ה 26 בפברואר באולפני אבי רואד
הנה כמה מראות וידאו מהאולפן בפברואר 1964:
ב 18 ביולי 1964, שוחרר בארה”ב סינגל מתוך פסקול הסרט של הביטלס שיצא תחת united artists החברה שהפיצה את הסרט. הפסקול הזה היה בלעדי לארה”ב והכיל בין היתר קטעים אינסטרומנטלים ומתוזמרים שרקח ג’ורג’ מרטין לשירים של הביטלס. הסינגל הכיל בצד א קטע שהתבסס על השיר This Boy ונקרא Ringo’s Theme (This Boy) ובצידו השני גרסה אינסטרומנטלית מתוזמרת ל And I Love Her.
אני מניח שרובכם מכירים את השיר מתוך הקטע המקסים שהופיע בסרט A Hard Day’s Night בו הביטלס מתעללים בין היתר במפיק הטלוויזה שמגלם ויקטור ספינטי המופלא וגם מבצעים את השיר הנהדר הזה.
ב 1991 ביצעו מקרטני וההרכב שלו את השיר במסגרת מופע האנפלאגד עבור ה MTV. הביצוע אומנם איטי יותר מהגרסה של הביטלס אבל הוא עדיין רך, ענוג ויפהפה.
ב 2015 ראה אור סרט תיעודי נהדר, Montage of Heck שגלל את סיפורו של קרט קוביין – סרט באמת נפלא וחובת צפייה אמיתית. בסרט הזה הושמע הקלטה של קוביין שהעריך מאוד את הביטלס, מבצע על הגיטרה האקוסטית שלו את And I Love Her. זה לא ביצוע מדהים, אבל האותנטיות יחד עם סיפורו של קוביין כפי שמופיע בסרט, גורמים לה להיות מרגשת.