תרגום מאמר: האזינו לאלבום הביטלס שלאחר הפירוק שמעולם לא שמעתם

תמיד שאלתי את עצמי איך היה נשמע האלבום הבא של הביטלס אחרי Abbey Road, ליתר דיוק כרונולוגית אחרי Let It Be. באמת שקשה לדמיין משהו מעבר ל The End שאין ראוי ממנו לסגור את הקריירה של הלהקה הכי גדולה בעולם, אבל כשאני מנסה להתאמץ בכל זאת ולדמיין (זה כיף…), אז עומדים לרשותי כל כך הרבה שירים להרכיב מהם סוגים שונים של אלבומים. דמיינו איזה אלבום אפשר היה לרקוח מהחומרים שנמצאים ב McCartney הראשון ו RAM, תוסיפו על זה את Plastic Ono Band ו Imagine של לנון, ואם זה לא מספיק, האלבום המשולש הענק של הריסון All Things Must Pass…חגיגה לאזניים… בתבלון עם עוד שיר או שניים של רינגו אפשר היה לייצר את האלבום המושלם.

ב Past Magazine הפסיקו לדמיין והרכיבו את האלבום הבא של הביטלס. במאמר שכתב מייקל סלפינו באוגוסט 2017 הוא בונה את אלבום פוסט הפירוק של הביטלס. המאמר נושא את הכותרת “האזינו לאלבום פוסט פירוק הביטלס שמעולם לא שמעתם”. הנה תרגום המאמר להנאתכם.

הרכבנו את רצף השירים הטובים ביותר של הביטלס מתחילת קריירת הסולו שלהם על מנת לבנות את האלבום הקלאסי שמעולם לא יצא.

לפני 48 שנה, ב 20 באוגוסט 1969, ג’ון לנון, פול מקרטני, ג’ורג’ הריסון ורינגו סטאר התכנסו בפעם האחרונה כהביטלס כדי לסיים ולסגור את הסשנים של האלבום אבי רואד. לאחר 11 אלבומי אולפן, לא תהיה עוד מוזיקה של הביטלס. (Let It Be, שוחרר בשנה הבאה, הוא הוקלט לפני אבי רואד ותוכנן לשחרור לפניו).

יום השנה לפגישה האחרונה של הביטלס תמיד מוביל אותך לדמיין מה הלהקה היתה מספקת אם הם היו נשארו יחד וממשיכים לעשות מוזיקה לתוך שנות ה 70. אבל האמת היא שאנחנו כבר יודעים, כי הם בעצם כבר הפסיקו לשתף פעולה בשירים לאחר סרג’נט פפר האגדי מ 1967.

למעשה, כל מה שנדרש כדי להרכיב את האלבום של הביטלס, אותו אחד שמעולם לא קרה, הוא לעקוב אחרי כמה כללים פשוטים: לבחור בקפדנות שירים שהופיעו באלבומי הסולו המיידייים של לנון ומקרטני, להוסיף שיר אחד של ג’ורג’ הריסון בכל צד של האלבום, ושיר אחד של רינגו.

כמובן, אנחנו מוגבלים לשירים שנכתבו או הוקלטו בתקופה הקרובה לאבי רואד כשהאלבום הבא יכל בכלל להיות על הפרק. אז אנחנו נכלול כמה שירים שהריסון ומקרטני הקליטו להם דמואים עוד בביטלס אבל הם שוחררו בסופו של דבר כיצירות סולו. חשוב גם רצף השירים אותו אנחנו יכולים רק לנחש אבל הוא סימן ההיכר של אלבומי הביטלס מ “Rubber Soul” ואילך. אנחנו גם מאבדים את היתרון של חומרים חלשים של הביטלס שהפכו לענקיים בסביבת הלהקה. תחשבו על “Come Together” ללא ריף הבאס של מקרטני – וזה היה למרות שלנון בעצם מנע ממקרטני שיתוף פעולה באבי רוד.

אחרי הרבה מחשבה, הרכבנו את האלבום הבא של הביטלס – את זה שאף פעם לא שמעתם. נקרא לו What Is Life (שיר מתוך האלבום המשולש של הריסון, “All Things Must Pass”), שנראה כמו שם של אלבום שכל הביטלס יכלו להסכים לו. וזה עוד ויתור לטובת מעמדו היצירתי ההולך וגדל של הריסון.

צד א’:

It Don’t Come Easy

אנחנו כבר מרמים. השיר שוחרר בכלל כסינגל על ידי רינגו ב 1971, אבל זה לגמרי שיר של הריסון. הריסון לבסוף נתן את כל הקרדיט לרינגו, אז הוא בטח היה עושה זאת גם באלבום המומצא הזה. רינגו פותח אלבום של הביטלס – זה היה מדהים את העולם. הוקלט בפברואר 1970 והגיע למקום 4.

Another Day

הסינגל הראשון של קריירת הסולו של מקרטני נכתב עבור הסשנים של Let it Be. לנון היה מתנגד קרוב לוודאי. הוא כתב ב How Do You Sleep – “הדבר היחיד שעשית היה Yesterday ומאז שהלכת את רק Another Day”. אבל לנון כבר הפסיד בכל הקרבות האחרים על Ob La Di, Ob La Da ועל Maxwell’s Silver Hammer והשיר הזה עדיף על שניהם. אפילו לנון היה מודה בכך. השיר הוקלט ב ינואר 1971 והגיע למקום 5.

Instant Karma

זה לנון קלאסי שהיה מעין המשך ל “All You Need is Love“, יש בו את אותו רצף של אקורדים. צליל האולפן של שנות ה 50 עומד בניגוד מוחלט לשני השירים הראשונים של האלבום שלנו. זה חכם וציני, אבל המנוני. הגיע למקום 3 והשתחרר בינואר 1970.

Junk

הביטלס ניסו להקליט את השיר הזה של מקרטני פעמיים: פעם באלבום הלבן ואחר כך באבי רואד. השיר הוא תגובה מושלמת, ארצית ומתרעמת לקריאה לאדם לקחת אחריות על גורלו ב” Instant Karma”. באקוסטיות העדינה, מקרטני נראה כאילו הוא אומר שלחפצים ישנה משמעות בזיכרונות. שהם חלק מהם. אבל אנחנו כל הזמן מחפשים להחליף אותם ללא ידיעה שאנחנו מחליפים גם חלק מעצמנו. הוקלט בפברואר 1970.

Remember

השיר הזה של ג’ון לנון ממשיך את הרעיון של נוסטלגיה, וממש זועק את “הרצון הכואב לחזור הביתה” אבל בסופו של השיר לנון מפציץ את העבר, אז לא ברור אם הוא רוצה שנמצא שלווה בזיכרונות הילדות שלנו או אם החלומות שהיו לנו ואלו שהיו לאחרים עלינו הם משקל עודף שעלינו לשחרר. קצב הסטקאטו הוא כמו שעון. מתקתק ללא הרף. השיר הוקלט בסתיו 1970.

What Is Life

למרות שהגיע רק למקום 10, השיר הזה של הריסון מ All Things Must Pass עשוי ממה שלהיטים עשויים – שיר פשוט אבל מרומם ומלא חיים. מבחינה מוזיקלית הוא עדות חיה לקיר הסאונד של פיל ספקטור. זה גם ריף הגיטרה הגדול ביותר שכתב הריסון אי פעם, וניתן לטעון שהוא אחד הטובים ביותר בהיסטוריה של הרוק.

צד ב’:

Maybe I’m Amazed

הוקלט ב 1970 אבל נכתב בשנת 1969, השיר הזה של מקרטני הרוויח את מקומו בשילוש הקדוש של הבלדות הגאוניות של מקארטני, יחד עם “Hey Jude” ו “Let it Be”. זה פשוט שיר אהבה. למרבה הפלא, הוא לא שוחרר כסינגל ולא בטוח שזה היה משתחרר גם באלבום הזה שלנו כסינגל. מקרטני אמר בשנת 2009 שהוא היה רוצה להיזכר בזכות השיר הזה.

Wah-Wah

הקטע הזה של הריסון מ All Things Must Pass הוא מאוד לא ביטלסי בכך שהוא מאיים להתפרק בכל רגע יחד עם כלי הנשיפה והגיטרות שהוספו שרבים מדי לספירה. זה הגיוני, כי הריסון כתב את זה על אי שביעות רצונו מהביטלס בימים האחרונים שלהם. אבל יש ריגוש בשמיעת שיר כזה. עוד ריף קלאסי של הריסון, עם עזרה נוספת מאריק קלפטון. המילים הם הצלפה על הסכסוכים העסקיים הקטנוניים שפרקו את הביטלס. הוקלט בקיץ 1970.

Mother

הנה לנון בכאבו הגולמי והכואב ביותר, צרחה ראשונית להקלה מכאב הילדות שלעולם לא עוזבת אותנו. הוא שוחרר כסינגל והגיע למקום 43. 4 דקות של פצע מדמם. השיר הזה מדגיש את יכולת הקול המדהימה של לנון. שני הדברים הכי פחות מוערכים בביטלס הם שירתו של לנון ונגינת הבס של מקרטני. והריסון, תמיד הריסון. הוקלט בסתיו 1970.

That Would be Something

הריסון אהב את קטע הגיטרה החופשי הזה של מקרטני, מסיבה כלשהי. זה קטע בסדר. אבל אנחנו צריכים להביא לכאן כמה שירים של מקרטני וזו לא היתה תקופה פורייה מדי עבורו. לא קטע נהדר, אפילו לא טוב, אבל לא רוצח אלבומים. היי, לא כל אלבום של הביטלס היה מושלם. הוקלט בדצמבר 1969.

Working Class Hero

לנון, פוסט תרפיה ופוסט התמכרות לסמים לאחר ההתפרקות של הביטלס, הגיע שוב לשיאו לאחר שנה שקטה למדי (עבורו). הפואמה האקוסטית, הברורה, של מעמד הפועלים שהופיעה ב Plastic Ono Band, אסופת השירים הגדולים האחרונה שלו שגדושה בפצצות. הוקלט בסתיו 1970.

Teddy Boy

הניסיון של הביטלס להקליט את השיר הזה מופיע באנתולוגיה. בהקשר של האלבום הממוצא הזה, זוהי תגובה מושלמת ל Mother של לנון. לשים אותם גב אל גב היה ברור מדי. זה חומר מקרטני בינוני, אבל זה עדיין מקרטני עם הקול המאופק. הוקלט במקור בשנת 1969 עם הביטלס.

God

“אלוהים הוא קונספט בעזרתו אנו מודדים את הכאב שלנו”. לנון מקבל את המילה האחרונה. לנון יגיד את זה שוב, גם אם החמצת את זה בפעם הראשונה. אם זהו האלבום האחרון של הביטלס, הסיום שלו הוא נוקב כמו “The End” באבי רואד. “הייתי הוולרס, אבל עכשיו אני ג’ון. אז חברים יקרים, אתם רק צריכים להמשיך. החלום נגמר”. אבל יש גם את הקריאה המרוממת להאמין בעצמך ובאהבה שלך. שוב שירה אגדית ללנון. הוקלט בסתיו 1970.

עד כאן תרגום המאמר, הנה האלבום בפלייליסט בספוטיפיי:

מה חשבתם על האלבום שהרכיב מייקל סלפינו ? מה לדעתכם הרכב השירים באלבום הדמיוני מ סביבות 1971, זה שבא אחרי Abbey Road ?

נשמח לשמוע את דעתכם ואת רשימת השירים שאתם חושבים שהיתה רואייה לצאת באלבום הבא של הביטלס.

בתמונות תוכלו לראות עטיפות לאלבומים מדומיינים של הביטלס שדלינו מהרשת, בניהם עטיפה אחת לא דמיונית בכלל שנועדה לצאת עבור פרוייקט Get Back לפני Abbey Road בהפקתו של גלין ג’ונס. בעטיפה הביטלס חוזרים למשרדי EMI בלונדון כדי לשחזר את עטיפת האלבום הראשון שלהם. הפרויקט נגנז ויצא שנה אחר כך תחת שרביטו של פיל ספקטור כ Let it Be.