חמישים שנה לסרג’נט פפר. האלבום ששינה הכל. אמנם הרעיון והכח המניע לפרויקט היה מקרטני, אך לטעמי פפר הוא לא פפר ללא השיר היחידי של ג’ורג’ הריסון באלבום Within You Without You. ב 6 ביולי 1966, הביטלס מגיעים בפעם הראשונה להודו מיד אחרי הביקור המאוד לא מוצלח בפיליפינים. יום אחר כך, הם מצליחים לחמוק מהמלון ולסייר ברחובות ניו דלהי. במהלך הסיור הם נכנסים לחנות לכלי נגינה הודים שנקראת Rikhi Ram & Sons וקונים לעצמם כלי נגינה. ג’ורג’ קנה לעצמו סיטאר.
הביטלס בהודו 7 ביולי 1966
ב 14 בספטמבר 1966, פאטי וג’ורג’ טסים להודו. רק כשבועיים לפני כן הביטלס מופיעים בקנדלסטיק פארק בסן פרנסיסיקו ומסיימים את מסע ההופעות שבא לאחר האלבום ריבולבר. (ויהיה מסע ההופעות האחרון שלהם אי פעם). הריסון מרגיש מרוקן, נמאס לו מהתהילה והעושר והוא בטוח שיש מעבר לביטלס עבורו. הוא אף שוקל לעזוב את הלהקה. הדבר שמרתק אותו ביותר הם האמונה והתרבות ההודית שממלאים את החלל שנוצר בתוכו. במסע הזה להודו ג’ורג’ מתכנן לקחת שיעורי סיטאר אצל ראווי שנקר, לאחר שכבר נפגשו בלונדון ביוני באותה שנה, ולתרגל יוגה עם פאטי. השניים מגיעים לבומביי ומתאכסנים במלון הטאג’ מאהאל תחת השם מר וגברת סם וולס. הם שוהים שם עד ה 22 באוקטובר וטסים חזרה לאנגליה, אך ממשיכים לדבוק בסגנון החיים של היוגה, המדיטציה ובצמחונות שסיגלו לעצמם בהודו.
ג’ורג’ בהודו ספטמבר-אוקטובר 1966
בארוחת ערב אצל קלאוס פורמן, הידיד של הביטלס מימי המבורג ומעצב עטיפת האלבום ריבולבר, מתפתחת שיחה מעניינת בין ג’ורג’ לקלאוס. ג’ורג’ המושפע עמוקות מהמסע להודו, מדבר על החלל המטפיזי שמונע מאנשים להכיר בכוחות הטבע המאחדים את העולם – בהחלט עניין שברומו של עולם. השניים מתדיינים על הנושא והריסון הנפעם, רץ לאורגן ההרמוניום שהיה בביתו של פורמן עם משפט בראש:
We were talking about the space between us all
הריסון סיפר:
“השיר בא אחרי שביליתי קצת זמן בהודו. הוקסמתי הארץ והמוסיקה שלה. הבאתי הרבה כלים איתי. השיר נכתב בביתו של קלאוס פורמן בהמסטד לאחר ארוחת הערב. השיר בא אלי כאשר ניגנתי בהרמוניום.
ביליתי הרבה זמן עם ראווי שנקר, ניסיתי להבין איך לשבת ולהחזיק את הסיטאר ואיך לנגן בו. השיר מבוסס על קטע מוזיקה שראווי כתב של 30 או 40 דקות עבור All India Radio. כתבתי גרסה מינימלית של זה תוך שימוש בצלילים דומים לאלה שגיליתי בהקלטה שלו.”
המילים שכתב ג’ורג’ עבור השיר מבוססות על פילוסופיות הודיות שונות שקרא כמו ה Vedanta ועל ה maya – האילוזיה הקיומית:
And the people who hide themselves behind a wall of illusion Never glimpse the truth
לאולפן, בפברואר 1967, מביא הריסון שיר אחר שכתב, שיר בו הוא מוציא את תסכוליו על חברת הפצת השירים Northern Songs ועל מנהלה דיק ג’יימס והחוזה הדרקוני שנחתם מולם.
השיר בשם Only a Northern Song מוקלט אך ג’ורג’ מרטין לא אוהב את השיר וזאת בלשון המעטה.
מאוחר יותר הוא נשמע אומר שזהו השיר הכי פחות אהוב עליו של הריסון. הלהקה לא התלהבה גם כן.
הריסון נשלח לעשות שיעורי בית, ומחליט להביא לאולפן את Within You, Without You שבאותה תקופה היה חסר שם.
ההקלטות מתחילות ב 15 במרץ 1967, כשג’ורג’ הוא חבר הלהקה היחידי שנכח באולפן. הוא נעזר בניל אספינל והשניים ניגנו במעין גיטרות הודיות, בעוד מוזיקאים הודים מחוג המוזיקה האסייתי שבלונדון, מנגנים על כלים הודים מסורתיים יותר. באותו היום הוקלט הבסיס לשיר. בטח תרצו לשמוע כיצד ג’ורג’ מדריך את הנגנים מה לנגן.
15 במרץ 1967 – באולפן
ב 22 במרץ, העבודה נמשכת וכלים נוספים מוקלטים ומוספים להקלטת הבסיס. ב 3 באפריל, מובאים אחר כבוד 8 כנרים ו 3 צ’לנים על מנת להקליט קטע שכתב ג’ורג’ מרטין על פי רעיונות של הריסון. באותו היום מקליט הריסון גם את השירה ומוסיף גם גיטרה אקוסטית.
ב 4 באפריל, השיר שבעצם היה השיר האחרון שהושלם עבור סרג’נט פפר מוכן, ואת הצחוקים שבסוף השיר מביאים מספריית האפקטים המפורסמת של אולפני EMI, כרך 5: Applause and Laughter כשהרעיון של הריסון הוא לשבור את הרצינות התהומית של השיר. השיר כאמור יוצא באלבום סרג’נט פפר ופותח את הצד השני שלו. לנון אמר על השיר: “אחד השירים הכי טובים של ג’ורג’. אחד האהובים עלי שלו. הוא נקי בשיר הזה. מוחו והמוזיקה ברורים”.