“כתבתי את המילים בבית של אימא שלי בוורינגטון. חשבתי על ה I Ching, ספר השינויים הסיני. הקונספט המזרחי אומר שכל מה שקורה, נועד להיות – לא קיים צירוף מקרים. לכל דבר יש תכלית”.
כך סיפר ג’ורג’ על כתיבת השיר While My Guitar Gently Weeps, השיר שאת המנגינה שלו התחיל לכתוב ברישיקש, ואת השיר סיים באנגליה.
על השיר הנפלא הזה תוכלו גם לשמוע מידע בפרק הפודקאסט שעשינו על ‘הקונפליקט של ג’ורג’ הריסון’.
“כתיבת השיר, הייתה מין תרגיל בכתיבה: החלטתי לפתוח ספר ולכתוב שיר על הדבר הראשון שאני רואה בספר. פתחתי ספר רנדומלי וראיתי את המילים ‘gently weeps’, ככה התחיל השיר”.
ספר הפואמות ששלף ג’ורג’ מהמדף נפתח בפואמה Rain On The Roof של קואטס קיני האמריקני והיא כללה את המשפט: ‘And the melancholy darkness gently weeps in rainy tears”.
הדף מתוך ספר הפואמות Rain On The Roof
ג’ורג’ סיים לכתוב את המילים בסוף חודש מאי 1968 והקליט גרסת דמו בפגישה של הביטלס שנערכה ב 28 למאי בביתו, הקלטות שקיבלו את השם ‘האישר דמוז’ בהם הביטלס עברו על השירים שהצטברו להם לאחר החזרה מהודו על מנת לעבור על החומרים לאלבומם הבא.
כפי ששמתם בטח לב, הדמו כלל כמה שורות פילוסופיות מאוד חלקן אפילו יפות כמו “הבעיות שאתה זורע הן הצרות שאתה קוצר” שהריסון החליט לבסוף להשמיט ולכתוב במקומם שורות חדשות. חלקן אולי במודע או שלא במודע נעות בין טרוניה על הרע הכללי בעולם לבין הרע בחייו הפרטיים שלו ובעיקר מכוונות כלפי חבריו לביטלס בהתרסה על מצבו ומעמדו בלהקה. באופן כללי הגיטרה שמייבבת, מייבבת אולי מחוסר מעש ומהרצון להשתלב יחד עם הגיטרות האחרות בלהקה – ג’ון ופול.
I look at you all, see the love there that’s sleeping While my guitar gently weeps Problems you sow are the troubles you’re reaping Still my guitar gently weeps I look at the trouble and hate that is raging While my guitar gently weeps As I’m sitting here, doing nothing but ageing Still my guitar gently weeps
את ההתחבטות והמאבק של הריסון עם מילות השיר אפשר לראות בכתבי היד שלו למילים (שמצורפים לתמונות). מחיקות, שינויים והתלבטויות זועקות מין הנייר. גם הכותרת משתנה מ Whilst My Guitar Gently Weeps ל While. מדוע הריסון בכלל זקוק ל while? מדוע הוא לא פשוט אומר שהגיטרה שלו מיבבת? מכיוון שזה לא העיקר בשיר. העיקר הוא במה שקורה בזמן הזה, בסבל שהוא והעולם חווים יום ביומו.
כתבי היד של הריסון עבור השיר
ממש זמן קצר לאחר ההקלטות באישר,ב 30 במאי, הביטלס נכנסים לאולפן בפעם הראשונה להתחלת ההקלטות של האלבום הלבן, אך ג’ורג’ נאלץ לחכות עד ה 25 ליולי, על מנת שהביטלס יתחילו לעבוד על השיר.
“תמיד נאלצתי לעשות איזה 10 שירים של פול וג’ון לפני שנתנו לי קצת חופש לעבוד על שלי”.
לנון והריסון בביתו של הריסון באשר באותה תקופה
היום הגדול הגיע. ב 25 ביולי, הביטלס מתחילים סוף סוף לעבוד על השיר. ג’ורג’ מקליט גירסת סולו לשיר עם גיטרה אקוסטית ואפשר לשמוע לפרקים את פול על אורגן ההרמניום, לומד כיצד לנגן את השיר. בגרסת הזו שכונתה ‘טייק 1′, אפשר לשמוע את ג’ורג’ מנסה את הפריטה החדשה שדונבן לימד את לנון בהודו (שהופיעה ב Julia ו Dear Prudence).
גם הגרסה הזו כוללת שורות שאותן ג’ורג’ החליט להשמיט בסופו של דבר. אחת מהן שרדה מהדמו באישר.
look from the wings at the play you are staging While my guitar gently weeps As I’m sitting here doing nothing but ageing Still my guitar gently weeps
בטייק 2, פול כבר הבין את הטריק וכך זה נשמע:
לאחר הקלטת הגירסה הזו, ג’ורג’ שוקל לזמן קצר להשאיר את השיר בגירסה האקוסטית העירומה עבור האלבום ומתחבט בזה בראשו. יש לו זמן להתחבט מכיוון שלשיר שלו הביטלס יחזרו רק לאחר עבודה על הסינגל הבא של הלהקה. לאחר סיום העבודה על Hey Jude , חוזרים לעבוד על השיר ב 16 באוגוסט 1968. מוקלטים 14 טייקים כשלנון על אורגן, מקרטני בבס, רינגו בתופים והריסון בגיטרה.
שוב השיר מאופסן לכמה שבועות הפעם באשמתו של ג’ורג’ שיוצא עם פאטי ומל אוונס לחופשה קצרה ביוון. ב 3 בספטמבר, הביטלס חוזרים לעבוד על השיר מהנקודה בה הוא הופסק.
זמן קצר לפני כן הגיע מכשיר הקלטה ב 8 ערוצים לאולפני EMI, והשיר הזה היה בעצם הראשון, לעשות בו שימוש. וכך המשימה הראשונה של היום היתה לקחת את הטייק האחרון של השיר ולהזין אותו למכונת ה 8 ערוצים, מה שאיפשר עוד ערוצים לעבוד איתם.
ג’ורג’ עובד לבד באותו היום ומקליט כמה גיטרות ‘הפוכות’ עבור השיר שנגנזות – הרעיון היה להשיג צליל של גיטרה מיבבת, רק בלי להשתמש באפקט ה wah wah אותו אפקט יבבני שג’ורג’ יעשה בו דימוי למצבו הקשה ב 10 בינואר 1969. ביום הגורלי ההוא, עזב הריסון בכעס את הביטלס בעיצומו של ‘פרויקט גט בק’ המבורדק, לאחר ריב עם ג’ון לנון וכבר באותו ערב כתב את שיר הטרוניה השני על מצבו wah wah. שם הוא כותב: אתם לא רואים אותי בוכה… אתם לא שומעים אותי נאנח… הנסיונות של הריסון להשיג עבור While My Guitar Gently Weeps את הצליל היבבני נכשלים ורעיון מתחיל להתבשל במוחו לגבי מי כן יוכל לעזור לו.
ב 5 בספטמבר העבודה נמשכת. באותו היום חזר גם רינגו מ”הפרישה” הקצרה שלו מהביטלס ב 22 לאוגוסט, ופרחים מעטרים את האולפן וערכת התופים שלו. מכיוון שישנם לא מעט ערוצים למלא, החברים מאבדים את עצמם לדעת ומתחילים להעמיס אוברדאבים על השיר בצורה מוגזמת מאוד. בשלב מסוים, לאחר שג’ורג’ מאזין לתוצאה הוא מחליט לגנוז את מה שהוקלט וגורר את הלהקה להקליט את השיר מחדש. עוד 28 טייקים מוקלטים, כשהריסון מקליט את הקולות מתווספים מרקס , עוד גיטרות ועוד תופים כי יש להם המון ערוצים עכשיו.
כאן אפשר לשמוע חזרות שהם עושים באותו היום, ואת מקרטני משתעשע באמצע עם Lady Madonna על האורגן.
באותו היום, תוך כדי העבודה המחודשת, מגיע אורח לאולפן – אריק קלפטון.אריק קלפטון מקפיץ בבוקרו של היום את הריסון מביתו (שניהם גרו באותו האזור) לאולפנים בלונדון. בדרך לשם הריסון מתעניין בסדר היום של אריק ומציע לו לבוא אתו לאולפן כדי לנגן בשיר ,אותו רעיון שהוא שיחק איתו מאז נסיונות הגיטרה הכושלים שלו באולפן.
קלפטון עונה: “מה פתאום. אני לא יכול לעשות את זה. אף אחד לעולם לא ניגן בהקלטה של הביטלס. הם לא יאהבו את זה.” הריסון עונה לו: “תראה, זה השיר שלי ואני רוצה שתנגן בו”.
ההכרות של שניהם התחילה בסוף 1964 כשקלפטון היה חבר ב Yardbirds שחיממו את הביטלס במופע הכריסמס בלונדון. עכשיו היה קלפטון חבר ב Cream שלמעשה היתה כבר מפורקת.
הכרזה למופע של הביטלס ב 64 בה הופיעו גם היארדבירדס
צילום משותף של כל הלהקות שהופיעו במופע (כולל היארדבירדס והביטלס).
“נכנסנו לאולפן, הצגתי את אריק ואמרתי, ‘אריק הולך לנגן בשיר היום’. כולם התנהגו ממש יפה, ככה זה כשמגיע אורח, הם לא רוצים שהוא ידע שהם מתנהגים בצורה דוחה.”
ג’ורג’ הסביר למה הציע לקלפטון לנגן:
“הערכתי אותו כנגן גיטרה, ולא היה לי את הבטחון בעצמי בגיטרה אחרי כל כך הרבה שנים לצד מקרטני.הוא הרס אותי כנגן גיטרה. אריק התייחס אליי כבן אדם. באותה תקופה גם איבדתי את העניין בגיטרה והתעניינתי יותר ויותר במוזיקה מזרחית ובסיטאר”. אני לא יודע מה אתכם אבל לי נשבר הלב כשאני קורא את המילים האלו של הריסון. קלפטון השתמש עבור ההקלטה בגיטרת הלס פול שקיבל מהריסון כחודש לפני כן ולמעשה החליף את לנון שניגן עד אותו הרגע בחשמלית. לא בטוח שלנון השתתף כלל בהקלטה הזו. מקרטני התמקם לו על הפסנתר ונתן את הנקישות האגדיות והנפלאות על הקלידים שפותחות את השיר ורינגו כמובן על התופים. לאחר כמה טייקים הוחלט שטייק 25 הוא הטוב ביותר.
אריק קלפטון ב 68
קלפטון שהיה מעוניין לבדל עצמו מהצליל הבלוזי של cream ביקש מהריסון שהצליל ישמע פחות הוא וכדי ליצור צליל יותר מרחף וביטלסי בסולו שהקליט, נעשה שימוש בטכניקת ADT – Artificial Double Tracking, הכפלת הצליל בעזרת דייליי. הנה טייק 27 מאותו יום הקלטות בו גם הריסון וגם קלפטון טועים לקראת הסוף.
נסיים את הפוסט בגרסה מקסימה של קלפטון לשיר (עם מקרטני על הפסנתר) מתוך המופע המרגש לזכרו של ג’ורג’ שנערך כשנה לאחר מותו ב 2002.