ביום חמישי הקרוב נציין 60 שנים לאירוע החשוב ביותר בהיסטוריה של להקת הביטלס (ואולי אחד האירועים החשובים ביותר בתרבות הפופולרית באופן כללי) – המפגש הראשון בין ג’ון לפול. זו סיבה מצויינת להקדיש את השבוע הקרוב לשניהם יחדיו. ואם ביום חמישי נדבר על הזמן בו התחילו את מערכת היחסים שלהם, היום רציתי לכתוב על הפעם האחרונה שבאמת פעלו בשיתוף פעולה מלא ומהנה. זה קרה ב 14 באפריל 1969 בזמן העבודה על השיר The Ballad of John and Yoko.
לאחר שחזרו ג’ון ויוקו מסיבוב החתונה/ירח הדבש/שכיבה במיטה תוך שיחות עם עיתונאים, התיישב ג’ון וכתב שיר אינפורמטיבי על כל שהתרחש. למרות שנושאי השיר היו הוא ויוקו, ולמעשה אפשר היה לפרש את השיר כקריאת עצמאות סופית – לא עוד ביטלס, מעכשיו רק ג’ון ויוקו – מיד כשסיים לכתוב אותו רץ לביתו של מקרטני להשמיע לו אותו ולהיעזר בו בכתיבת שורות בהן לא היה בטוח.
אחרי שעבדו על השיר בביתו של מקרטני, החליט לנון שהוא רוצה להקליט אותו באופן מיידי. ג’ורג’ היה עסוק בהקלטות של נזירי ראדה קרישנה ורינגו היה עסוק בצילומי הסרט The Magic Christian עם פיטר סלרס. נשארו רק פול וג’ון. עבור פול השיר הזה היה אמור לסמל את כל מה שהביא להידרדרות היחסים בלהקה – מערכת היחסים של ג’ון ויוקו, וזה לפני שמתייחסים למילות השיר שעלולות לעורר שנית סערה ציבורית בקרב הקהל הנוצרי בעקבות הזכרת ישו והשורה שאומרת – הם עוד יצלבו אותי”. העובדה שהם הצליחו לשים בצד את המשקעים הגדולים ואת המחלוקות על ניהול הלהקה וחברת אפל, וללכת להקליט את השיר רק שניהם יחד, יכולה להעיד עד כמה היתה החברות שלהם עמוקה בבסיסה.
פול וג’ון הגיעו לאולפני אבי רואד, שם חיכו להם כבר ג’ורג’ מרטין וג’ף אמריק. גם ג’ורג’ וגם ג’ף מספרים כי האווירה באולפן היתה נפלאה. פול וג’ון היו במצב רוח מצויין ולא הפסיקו לצחוק ולהנות בזמן ההקלטה. לנון ניגן גיטרה ושר. מקרטני ניגן על בס, תופים, פסנתר, מרקס ובנוסף שר קולות רקע. מרטין מספר שבאחד הרגעים ג’ון, שניגן בגיטרה, אמר לפול שתופף – תאט קצת רינגו. לכך ענה לו פול – אין בעיה ג’ורג’.
8 שעות לקח להקליט ולעשות מיקס לשיר. שנים רבות עברו מאז זמן העבודה על שיר של הביטלס היה קצר כל כך. זה היה גם השיר הראשון של הביטלס שמוקסס רק בסטריאו.
למרות שהוקלט רק על ידי פול וג’ון, ולמרות שמבחינת התוכן לא ממש היה קשור לביטלס, ג’ון התעקש להוציא אותו כסינגל הבא של הלהקה ופול תמך בהחלטה. זה היה הסינגל האחרון של הביטלס שהגיע למקום הראשון באנגליה.
כשנשאל ג’ורג’ אם אין לו בעיה עם זה שלא השתתף בשיר אמר: “ה’בלדה על ג’ון ויוקו’ היא לא עסק שלי. אם זו היתה ה’בלדה על ג’ון ג’ורג’ ויוקו’ אז הייתי על זה”. רינגו אמר: “לא היתה לנו בעייה עם השיר. יש שם אחלה תופים”.
התחושה הטובה ושיתוף הפעולה לא החזיקו מעמד זמן רב. מהר מאוד חזרו פול, ג’ון ושאר חברי הלהקה לויכוחים סביב ניהול הלהקה וחברת אפל. העובדה שמהקלטות “אבי רואד” הצליח לצאת אלבום כל כך מופלא למרות המתח הרב בו הוא הוקלט, מצביעה על קיומם של ניסים. וכישרון. אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר.