היום אתם מעלים פוסט. והאמיצה הראשונה היא שריתה מנדלסון שכתבה פוסט מרגש ואישי על הביטלס ועליה.
במסגרת לימודיה לתואר שני, לצורך תרגול היא אף הקימה ספרייה דמיונית הקשורה בביטלס
אתם יכולים לקחת חלק ב ביטלמניקס גם כן, ולשלוח אלינו פוסטים שקשורים בביטלס בכל נושא שתבחרו: נושא שאתם רוצים לכתוב עליו, שיר אהוב במיוחד, למה אתם אוהבים את הלהקה או סיפור אישי כלשהו שקשור אליה, אנא שלחו לנו אותו בפרטי ומדי פעם אנחנו נעלה את הפוסטים האלה.
והשרביט עובר אל שריתה –
אז איך התחיל הרומן שלי עם הביטלס? אני בכלל הייתי מעריצה שרופה של להקת אבבא, כולל ספר זכרונות לבת מצוה וכאלה.. אבל אז הלכתי עם האחים שלי לקולנוע נידח באשדוד לראות את Let it be. אני לא יודעת למה דווקא שם החל הקסם… אבל עובדה. כשהקרינו בדיזנגוף סנטר כעבור שנתיים את A Hard Day’s night כבר הלכתי לראות אותו 3 פעמים, כל פעם סחבתי איתי מישהו אחר שהתנדב לזה… כולל את אבא שלי ז”ל שנרדם שם, ואני פשוט לא הבנתי איך אפשר להירדם בסרט של הביטלס, ואיך בכלל הוא אדיש אליהם. הוא היה קיים כשהם פעלו, ואני נולדתי רק כשהם התפרקו. אייייך? הקיצר: הביטלס הם בשבילי אהבה גדולה של מעל 35 שנה. לא נרגעת…
אולי אני לא אוספת כל בוטלג שלהם כמו אחי, אבל הייתם צריכים לראות איך אספתי בהתמדה ובנחישות כל פרק של “מסע הקסם המסתורי” של קוטנר.
לא נרגעתי עד שהיו לי כל 60 הפרקים…
אהבת נצח!