top of page
תמונת הסופר/תאורי קואז

Run For Your Life

עודכן: 31 באוק׳ 2022

שירים בעייתיים הם מאסט בכל קריירה של אמן. הרי אין כמו פרובוקציה טובה כדי להזניק קדימה קריירה ולהישאר באור הזרקורים – אפילו באור לא חיובי. למען האמת אין יותר מדי שירים כאלו בקאנון של הביטלס שאפשר לומר שהם ממש פרובוקטיביים. גם באלו שכן, הפרובוקציה מרומזת, כמו למשל בשירים שמרמזים על שימוש בסמים כמו happiness is a warm gun או מעשה אהבה בפומבי ב why don’t we do it in the road. השיר היחידי שפרובוקטיבי בצורה ישירה וחריגה ללא עוררין הוא Run For You Life שסוגר את ראבר סול. זהו שיר שבצורה מוזרה עבר את המשוכות של שנות השישים שמצד אחד היו עדיין מקובעות בעצמן אך יחסית החלו תהליך של פתיחות חברתית מסוימת ומן הצד השני היו גם מאוד סקסיסטיות ומפלות. מה שבטוח הוא שבימנו אנו שיר כזה לא היה עובר שום פילטר בטח לא בתקופה כל כך מודעות של metoo – ובצדק.

“קיבלתי השראה מ Baby, Let’s Play House. היו בשיר כמה שורות שחיבבתי: ‘אני מעדיף לראות אותך מתה ילדונת, מאשר שתהיי עם גבר אחר’. כתבתי את השיר מסביב לשורה הזו משיר בלוז ישן שאלביס ביצע”.

סינגל הרוקאבילי של אלביס מ 1955 היה בסה”כ הרביעי שלו מאז שהחל את קריירת ההקלטות. הוא אמנם לא הגיע למקום הראשון במצעדים אבל כן הצליח להשתחל אל מצעד סינגלי הקאנטרי של הבילבורד.

אלביס ב 1955

השיר נכתב במקור על ידי ארתור גונטר שכתב והוציא אותו כסינגל שנה לפני כן ומכיוון שכך זה עבד בעולם המוסיקה דאז, ארתור גונטר עצמו הושפע מ I Want to Play House with You של זמר הקאנטרי אדי ארנולד שהיה להיט ב 1951.


מדוע שארתור גונטר יכתוב משפט מזעזע שכזה? אני כמובן לא הסנגור של אף אחד ובטח לא מצדיק איומים, בטח שלא בשירים, אבל לטעמי המשפט הזה של גונטר מופיע יותר כצורת דיבור ולא כאלימות לשמה, יותר כמשל או ביטוי לאהבה גדולה שרוכש בן הזוג בשיר לאהובתו. כן זה נשמע כמו תירוץ צולע. עובדתית הוא משובץ ומוחבא ממש בסופו של השיר.


אלביס ומנהלו קולונל טום פארקר, ראו בשיר הזה הזדמנות יקרה מפז לפרוץ את תקרת הזכוכית או תקרת המצעדים ולייצר לו תרגום כשהם הופכים אותו לשיר נוטף זימה ופרובוקציה שיבוצע אחרת לגמרי משיר המסבאות העליז של גונטר. אלביס למעשה בורא את השיר מחדש על פי מידותיו החדשות. אבל גם לו יש קו אדום. עם דת לא מתעסקים. אלביס משנה במעט את הגרסה של גונטר כשהוא מחליף את המשפט You may get religion ב You may have a Pink Cadillac ולא בכדי – לאלביס אכן הייתה קאדילאק פליטווד שנצבעה בוורוד.

הנה אלביס עם Baby, Let’s Play House


אם נעצור ונחשוב לרגע, הרי כל השיר שמבצע אלביס פרובוקטיבי במהותו. כשאלביס שר על ‘לשחק באמא ואבא’ הוא מדבר על, אהממ…כן לשחק באמא ואבא במובן הגרפי של המילה. נוסיף על כך את השורה הבעייתית ואת תוספת ה Baby baby baby בתחילתו שלא מוסיפה תמימות לעניין, ואפשר להבין שזה קטע שנועד לזעזע את ההורים מצד אחד כי אלו יחסי ציבור מעולים ואם ההורים מזדעזעים אז הילדים שלהם ממש מתלהבים. השימוש הזה במשפט “‘אני מעדיף לראות אותך מתה” הוא באמת הליכה צעד אחד רחוק מדי שאין לו שום תירוץ ויעוד אחר חוץ מאשר לזעזע. אלביס מצליח בכך.

ג’ון לנון, מעריץ גדול של אלביס, שצוטט באחד הראיונות אומר “לפני אלביס לא היה שום דבר”, ככל הנראה התלהב עד מאוד גם הוא מהשיר בזמן אמת כנער והיכן שהוא בתת המודע שלו נשארה ההתלהבות המאצ’ואיסטית הראשונית הזו שהביאה אותו לכתוב שיר מחווה לשיר נעוריו. אצל לנון הזעזוע מהמשפט הזה לא היה מספיק. הוא צריך לזעזע עוד. הוא כותב ממש תסריט אימה עם תוספת מחרידה לא פחות שיכלה להשתלב יפה בסדרת סרטי Scream. שימו לב לקונטרסט המכוון הזה בין האיום על חייה של אהובתו מצד אחד והחיבה שבקריאה לה ילדונת מהצד השני.

“עדיף שתשמרי על ראשך, ילדונת או שלא אדע איפה אני”.

ג’ון לא משאיר לה סיכוי בפזמון החוזר:

“עדיף שתנוסי על נפשך ילדונת החביאי את ראשך בחול אם אתפוס אותך עם גבר אחר זה הסוף ילדונת”.

עדיין אני נוטה לחשוב שהכוונה היא לא גרפית, אלא יותר לייצר אסקלציה סביב השיר של אלביס. אם אלביס ייצר תהודה סביב שיר של מישהו אחר אז בטח אני [ג’ון] יכול לעורר תהודה סביב השיר של אלביס. לשיר בטון זימתי יותר מאלביס בטח שג’ון לא יכול היה, לכן הוא מרפד את השיר בעוד ועוד תיאורים מזעזעים על מנת להשיג את המטרה וכך הוא ממשיך:

“את מודעת לכך שאני בחור מרושע שנולד בראש קנאי ואני לא יכול לבלות את כל חיי לגרום לך ללכת בתלם”.

סקסיסטי, פרובוקטיבי ומעורר זעם בכל מי ששומע, אבל זוהי טבעה של פרובוקציה טובה. צריך לזכור שאלו לא ימי רבולשן 9 חסרי המעצורים של ג’ון. עדיין לא. שלושת חברי הביטלס האחרים גם הם עובדים על השיר ונחשפים למילים, כמו כן גם ג’ורג’ מרטין ובראיין אפשטיין שלבטח ידע כיצד לרסן את ג’ון כשצריך, ועדיין השיר מצליח לעבור את כל הפילטרים ומשתבץ באלבום.

אפשר לראות בשיר ‘בחור קנאי’ של ג’ון שהתוצאה הסופית שלו שובצה באלבום Imagine כמין שיר כפרה על ה’ראש הקנאי’ שלו בעבר ולא רק על השיר הזה, אלא בכלל על יחסו הקלוקל אל הנשים בחייו ובמיוחד לאישה אחת ספציפית.

“חלמתי על העבר והלב שלי דפק במהירות התחלתי לאבד שליטה [אז בעבר] התחלתי לאבד שליטה לא התכוונתי לפגוע בך אני מצטער שגרמתי לך לבכות לא רציתי לפגוע בך אני פשוט בחור קנאי”

בחזרה ל Run For You Life. אוסיף את העובדה שזהו השיר הראשון שהוקלט בסשנים עבור האלבום ראבר סול ואני יכול לדמיין שהביטלס ומנהליהם סברו שהלהקה הגיעה לסוג של סטגנציה עם האלבום והסרט Help והחלה מדשדשת במקום ואולי נזקקה למנת יחסי ציבור שתזין מחדש את הביטלמניה. אני יכול לדמיין שלכמה שניות נשקל השיר אפילו כסינגל. עם התקדמות ההקלטות לאלבום, המוסיקה דיברה בפני עצמה וכך נזנחה הפרובוקציה הצידה, והשיר הוחבא בסופו של האלבום.

אם ג’ון מתחיל את השיר במשפט הפרובוקטיבי ששר אלביס אז צריך לסגור אותו בצורה פרובוקטיבית עוד יותר. בבית האחרון, תוקע ג’ון את המסמר האחרון ומסיים עם קראשנדו של פרובוקציה שמדגיש עוד את המשפט של אלביס.

“שזו תהיה דרשה אני מתכוון לכל מה שאמרתי מותק, אני נחוש ואני מעדיף לראות אותך מתה”.

מזעזע. לטובתו של ג’ון, בכל הזדמנות שהיא הוא טרח לנגח את השיר וקרא לו בין היתר “השיר השנוא עליי” או “צבוע” וב 1972 אולי בניסיון לתקן את הרושם הסקסיסטי הזה הוא כותב שיר בשם Woman Is The Nigger Of The World לאלבום Sometimes in New York City שהיווה מין אלבום פוליטי לא מוצלח כל כך. בשיר הזה בעל השם הפרובוקטיבי לא פחות, לנון מנצל את הבמה כדי להביא את חוסר השוויון בין המינים לתודעה.

“אישה היא ה’כושי’ של העולם כן, היא כן, חשבו על כך אישה היא ה’כושי’ של העולם חשבו על כך, עשו משהו בקשר לזה”

עטיפת Sometimes in New York City

לפול מקרטני הייתה פרשנות מעניינת ומעט שונה לגבי Run For Your Life: “ג’ון תמיד היה במנוסה, תמיד הוא נס על נפשו. הוא היה נשוי. באף אף אחד מהשירים שלי לא היה משפט כמו ‘לתפוס אותך עם גבר אחר’ זה מעולם לא עלה בדעתי כי הייתה לי חברה והייתי יוצא גם עם בנות אחרות, זו הייתה מערכת יחסים פתוחה לגמרי, כך שלא הייתי מודאג מזה כמו שג’ון היה. שיר מאצ’ואי במקצת”.

מה עם ג’ורג’ הריסון? ג’ון טען באחד הראיונות שהשיר היה אהוב על ג’ורג’. מדוע שיר כזה יכול להיות אהוב על ג’ורג’ הריסון? אפשר רק לנחש שהסיבה קשורה דווקא לקטע המוסיקלי ופחות לקטע הלירי. ג’ורג’ ניגן בשיר לא פחות מ 4 תפקידי גיטרה שמיד ארחיב עליהם וזו יכולה בהחלט להיות סיבה טובה להרגשה טובה לג’ורג’ המוזנח שלנו.

הביטלס מתחילים לעבוד על האלבום הבא שלהם, מה שיהיה ראבר סול ב 12 באוקטובר 1965. הלחץ מכיוון חברת התקליטים לנפק עוד אלבום בסוף השנה, הכריח אותם לכתוב שירים חדשים לאחר שנה עמוסה שהכילה סרט חדש, סיבובי הופעות מתישים ואת האלבום Help. כבר בסשן הראשון כאמור, עובדים הביטלס על Run For Your Life כשלג’ון כבר יש בקנה את Norwegian Wood כתוב ומוכן להקלטה שגם עליו יעבדו הביטלס באותו יום וזה מעניין כי זה רק מחזק את דבריו של מקרטני על השיר מכיוון שגם Norwegian Wood עוסק בבגידה שבין בני זוג.

הביטלס באולפן בעת הקלטת ראבר סול

5 טייקים מבוצעים כשג’ון באקוסטית, פול בבס, ג’ורג’ בחשמלית ורינגו בתופים. למעשה כל הטייקים חוץ מטייק 5 נקטעו באיבם בגלל טעיות כאלו ואחרות. טייק 5 הוא הטייק השלם הראשון בו השירה המדריכה של ג’ון שמוקלטת בערוץ נפרד מקבלת מין אפקט מהדהד מוזר. על גבי הטייק הזה מתווסף טמבורין של רינגו וכאמור עבודת גיטרה ניכרת של ג’ורג’. ג’ורג’ מוסיף את הריף המוכר של השיר שמוכפל על מנת לקבל צליל מנופח ובעזרת סליידר הוא מוסיף צליל עולה בסגנון ווסטרני שגם הוא מוכפל. שערו בנפשכם, 4 ג’ורג’ בשיר אחד וכל זאת בנוסף לתפקיד הליווי. הנה טייק 5 עם התוספות עליו, עדיין עם השירה המנחה של ג’ון.




שילובי הקולות וההרמוניות באלבום הזה נפלאות וגם כאן לאחר הקלטת השירה הטקסנית של ג’ון שאני חייב להודות שאני מאוד אוהב את איך שהיא נשמעת בשיר הזה, כל שנותר הוא להקליט את ההרמוניות הנפלאות של פול וג’ורג’ ולהכפיל את הקולות בפזמון.שימו לב שה little girl בסוף כל ביצוע של הפזמון בצורה מכוונת לא מוכפל. למה? למה לא?

האם הביטלס חזרו אי פעם לשיר הבעייתי הזה? ובכן בהופעות הוא לא בוצע מה שמעיד על כך שלא היה רצון להבליט אותו במיוחד אבל בפרויקט גט בק, ג’ון נזכר בו ושולף אותו לרגע מתאי הזכרון וסוחף את הלהקה לביצוע קצרצר:


לסיום, מי שלא התרגשה כלל וכלל מהפרובוקציה בשיר ובנונשלנטית פשוט הפכה בין המינים בשיר והפכה להיות wicked chick במקום wicked man הייתה ננסי סינטרה שלא היססה להוציא ב 1966 גרסת קאבר נהדרת לשיר.


39 צפיות0 תגובות
bottom of page