42 שנה לרצח הנורא של ג'ון.
בימים כאלה אני אוהב לחזור לסיפורים הקטנים שעשו את ג'ון ומציגים אותו דווקא כאדם בשר ודם, לא מושלם, אימפולסיבי לעיתים וגם המוסיקאי הגדול שאנחנו אוהבים. בספר הנהדר והמומלץ Being John Lennon של ריי קונולי, העיתונאי והידיד הטוב והקרוב של ג'ון, יש לא מעט סיפורים קטנים כאלה. בחרתי להביא מתוכו היום קטע קטן על תקופה מבולבלת, מוזרה, אי שם בסופה של 1974. תקופה שהיתה שלהי 'סוף השבוע האבוד' של ג'ון האבוד ובה משפחת הביטלס הישנה המשיכה לרחף מעליו כשבאופן מוזר התנקזו כולם לארה"ב ואיך אנחנו כמעריצים הפסדנו אלבום ושיתוף פעולה בין ג'ון לפול, אבל ג'ון מצידו הרוויח משפחה קטנה גרעינית משלו.
כריסטמס 1974 הייתה תקופה טובה עבור ג'ון. ההופעה שלו עם אלטון ג'ון הייתה הצלחה גדולה, היה לו אלבום מצליח וסינגל שצעד גבוה במצעדים, הוא נפגש שוב עם פול והוא חי את חיי המנהטן שלו עם בת זוג שהעריצה אותו. כנראה שהוא לא אהב אותה כפי שהיא אהבה אותו, אבל הוא היה איתה כבר שנה וחצי ולמרות הסחות הדעת הוא תמיד חזר אליה במהרה.
היחסים שלהם שהיו חמימים ונעימים וללא הפרעות שבהם מיי פאנג הייתה זו שטיפלה בכל השכרות הרכבים ובנהיגה עצמה, בקביעת פגישות ובארגון המפגשים החברתיים עם החברים שלהם, והיתה דיי עמוסה.
מצד שני חייו של ג'ון היו מסובכים מתמיד כשהוא גילה פתאום שארבעה דברים שונים מעברו מתכנסים לעברו.
העניין הראשון היתה בעיית הפירוק של הביטלס. לקח כ 4 שנים ו 5 צוותים משפטיים שונים, אבל כעת כשעורכי הדין שלו הראו לו את התנאים בזמן שהוא ישב על המיטה יחד עם מיי בסגנון ג'ון ויוקו, הוא רצה עוד זמן לחשוב על כך. זה היה חשוב מבחינת המיסוי שכל החוזים יחתמו לפני סוף השנה, אבל עדיין ג'ון היסס. העניין השני היה יותר ברכה מאשר קללה והיה קשור בבנו, ג'וליאן שלגביו הוא חש רגשות אשמה במשך שנים. ג'וליאן הגיע לשהות יחד אתו ועם מיי במשך הכריסטמס. הייתה את יוקו. האם היא באמת חשבה 'לקחת אותו חזרה' כמו שהיא עכשיו אמרה למיי? הוא לא ידע. הוא לא ידע אם הוא רוצה לחזור חזרה. הוא היה מאושר עכשיו כמו שהוא לא היה כבר שנים. לבסוף היה את ג'ורג'. ג'ורג' לא היה מאושר. הוא היה במסע הופעות בארה"ב, אבל קיבל ביקורות גרועות והקהל שהתמעט סירב להאזין ל 40 דקות הנגינה של ראבי שאנקר על הבמה. ג'ורג' נשא עיניים לג'ון כדי שיעזור לו. כשמסע ההופעות הגיע לניו יורק, קצת לפני כריסטמס, ג'ון שלח הודעה לג'ורג' כשהוא מציע עזרה בכל מה שיוכל לסייע עבורו. עבור ג'ורג' זה כבר היה מאוחר מדי. האם הוא לא עשה במשך שנים את כל מה שג'ון ביקש ממנו? ג'ורג' שאל במרירות. זה כלל גם את הבקשה של ג'ון למנות את אלן קליין למנהל של הביטלס. אבל היכן היה ג'ון כשהוא נזקק לו? שוב הטינה ארוכת השנים של ג'ורג' התעוררה והוא חש כ'ביטל מדרגה שנייה'. ג'ון הבין. אף אחד חוץ מחברי הביטלס לא יכל להבין מה הם חוו. זה היה כמו סכסוך משפחתי כי בכל כך הרבה דרכים הביטלס היו משפחה. עכשיו ג'ורג' הרגיש נטוש. הוא החל את סיבוב ההופעות הזה לבדו והוא יסיים אותו לבדו הוא אמר לג'ון במרירות.
ערב אחד כשפול, ג'ורג' וג'ון היו אמורים להיפגש במלון הפלאזה כדי לחתום על מסמכי הפירוק, ג'ון לא הופיע. הוא שכב במיטתו בדירה ב'סאטון פלייס'. "לא חתמתי עליהם מכיוון שהאסטרולוג שלי אמר לי שזה לא היום הנכון לעשות זאת" הוא אמר מאוחר יותר. זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו שמע שלג'ון יש אסטרולוג. ליוקו היה אחד. בסופו של דבר ג'ון שלח במקום בלון לבן. פול וג'ורג' רתחו מזעם. עם כל כך הרבה רגשות שלילים סביבו, זו הייתה רווחה לקחת את מיי ואת ג'וליאן לפלורידה כדי לבקר ב'דיסני וורלד'. שם במלון פולינזייאן, ג'ון התעשת וחתם על המסמכים. שם בעולמו של מיקי מאוס, הקריירה של הביטלס שהשתרעה על פני כמעט שני עשורים של שותפות, הגיעה לקיצה.
המתח השתחרר. כולם היו שמחים וחזרו הביתה לסאטון פארק, שם ג'ון, מיי וג'וליאן חגגו כריסטמס רגיל עם עץ ומתנות. הם נסעו לטיול למונטאק כדי להראות לג'וליאן את הבית שג'ון ראה כשהוא היה עם מיק ג'אגר, בית שהוא חשב לרכוש. שם ג'וליאן יוכל לשהות בשנה הבאה הוא סיפר לו. הכל השתפר כשהגיע הזמן עבור ג'וליאן לחזור ללונדון, פול ולינדה הזמינו את ג'ון ומיי לצאת יחד וג'ון היה באולפן יחד עם דיוויד בואי היכן שהם ג'ימג'מו את Fame.
כמעט מיידית בעיה חדשה התעוררה כשמוריס לוי מי שג'ון חשב שהיה 'טיפוס', החליט לשווק כאלבום את ההקלטות הלא מעובדות של Rock n Roll שג'ון שלח לו. ג'ון קיבל שוב אזהרה שהשיפוט שלו במה שהיה קשור באנשים לא היה הדבר החזק בו. שוב עורכי דין נקראו לדגל, הפעם על חשבון חברת קפיטול, כי זה היה האלבום שלהם שמוריס לקח. במהרה הובהר למוריס שגרסת האלבום שלו שהוא קרא לה Roots, לא תשוחרר. ג'ון החל לעבוד במשרדי Lennono Music בחברת קפיטול על המיקסים האחרונים לאלבום. הוא היה במצב רוח צוהל ועסוק נזכרה מיי. עוד לפני שסיים את העבודה על האלבום Rock n Roll לנון החל לאסוף חומרים לאלבום חדש וניגן את השירים למיי תוך כדי. אז הגיעה גם שיחה מפול. הוא היה בדרכו לניו אורלינס כדי להקליט את האלבום החדש שלו [ונוס ומארס]. פול שאל האם ג'ון ומיי ירצו להצטרף אליהם. האם ג'ון רצה? במהלך ארוחה משותפת עם ארט גרפונקל ג'ון סיפר לו על ההזמנה של פול. גרפונקל חשב שהוא צריך להיענות לה ושאם פול רוצה שהוא יצטרף אליו להקלטות הוא צריך לעשות זאת. ג'ון השתעשע ברעיון ושאל את מיי: "מה את חושבת על כך שאתחיל לכתוב שוב עם פול?". "אתה צוחק???" מיי ענתה שבעת רצון. במכתב שכתב ג'ון לדרק טיילור שחדל מלהיות קצין העיתונות של חברת אפל הוא כתב: "בואי עושה את universe אז אולי אני אגיע לניו אורלינס לראות את ה McCatknees". עד היום מיי משוכנעת שאם ג'ון היה מצטרף לפול בניו אורלניס, הם לא יכלו לעמוד בפיתוי לעבוד יחד. היא התרגשה מאוד. ואז יוקו התקשרה.
היא סיפרה שהיא מצאה דרך להפסיק לעשן וזה היה אפקטיבי מאוד. זה קרה בעזרת היפנוזה. ג'ון נהג לעשן אז 2 חפיסות סיגריות ליום מהברנד הצרפתי האהוב עליו ורצה להגמל. ההיפנוזה, סיפרה יוקו, תקרה בבית הדקוטה. במשך שבועיים יוקו שינתה את מועד הפגישה בתואנה שהכוכבים לא מסתדרים. ג'ון המשיך לכתוב את האלבום הבא שלו. שיר אחד מיי אהבה במיוחד. שיר שנקרא Tennessee.
ב 31 בינואר 1975, יוקו התקשרה ואמרה שהכוכבים הסתדרו. 'אתקשר אלייך מאוחר יותר' ג'ון אמר למיי ועשה דרכו לדקוטה כדי לעבור היפנוזה. כשג'ון בושש להגיע חזרה, מיי דאגה והתקשרה ליוקו וביקשה לדבר אתו. "ג'ון ישן" ענתה יוקו. "הריפוי היה קשה. ג'ון יתקשר אלייך מחר". הוא לא התקשר. בשבת מיי התקשרה שוב. "ג'ון תשוש ועדיין ישן" ענתה יוקו. יום ראשון הגיע ללא שום סימן מג'ון. מיי החלה להבין את התמונה ממנה היא חששה.
ביום שני מיי הגיעה לתור שקבעה עבור שניהם לרופא השיניים. היא ראתה את ג'ון מחכה שם. כשהוא יצא, הם חזרו לדירה שלהם. כשהם הגיעו הוא אמר לה את מה שכבר ניחשה. יוקו 'מרשה' לו לחזור הביתה. הוא רק הגיע לאסוף את החפצים שלו. "זו לא אשמתו של אף אחד. זה פשוט קרה" הוא הסביר ואז הוא הצית סיגריה.