עץ נורבגי – Norwegian Wood – מתוך Rubber Soul האלבום השישי פורץ הדרך של הביטלס. השיר הראשון במוזיקה המערבית הפופולרית בה מופיע כלי הנגינה ההודי סיטאר, למרות שהתואר כמעט וניתן ללהקה אזוטרית שהולידה כמה אגדות מהלכות בניהם אריק קלפטון וג’ימי פייג’. ה Yardbirds שכרו נגן סיטאר שינגן בשיר Heart Full Of Soul, אך ברגע האחרון החליפו אותו בנגינת גיטרה חשמלית. עם או בלי סיטאר אנחנו הרווחנו קלאסיקה:
ה Kinks שעברו בבומבי בתחילת 1965 במהלך סיבוב ההופעות שלהם, היו מושפעים גם כן מהמוסיקה ההודית ובסוף יולי 65 שיחררו את הסינגל See My Friends שנשמע מזרחי ומיסטי ומכיל בו גיטרה חשמלית שייצרה צליל דומה לסיטאר.
המירוץ לסיטאר הביא גם את ה Rolling Stones לשלב סיטאר ב Paint it Black כחצי שנה לאחר שהביטלס הוציאו את Rubber Soul. כאן תוכלו לראות את בריאן ג’ונס מנגן על הסיטאר בתכנית הטלויזה :Ready Steady Go!
לנון החל לכתוב את מה שיהיה לבסוף Norwegian Wood במהלך חופשת סקי באלפים השוויצרים בינואר 1965. הוא שהה בעיירה סנט מוריץ יחד עם סינתיה ועם ג’ורג’ מרטין ובת זוגו ג’ודי (שהיתה העוזרת האישית שלו ב’פארלופון’ – השניים נישאו ב 1966). ג’ורג’ מרטין אגב, שבר את רגלו בתאונת סקי כבר ביום השני לחופשה. בזמן שהוא מחלים, השמיע לו ג’ון משהו שהוא כתב. כך נזכר מרטין:
“בערך בתקופה הזו כתב ג’ון שירים עבור Rubber Soul. בזמן שכולנו התכנסנו בחדר השינה של המלון סביב הרגל השבורה שלי הוא עבד על איזשהו שיר קטן שהוא ניגן לי בגיטרה האקוסטית. השיר היה Norwegian Wood”.
הנה מבחר מהתמונות מאותה חופשה בשוויץ.
השיר נכתב בסגנון הדילני שלנון העריץ באותה תקופה ושזר בו סיפור על רומן מסתורי שמסתיים בצורה דרמטית אלא אם אתה פירומן. דילן עצמו לא התאפק וכתב שיר תגובה בשם Fourth Time Around שנכנס לאלבום Blonde On Blonde ב 66, ומזכיר במבנה הסיפורי ובמנגינה את .Norwegian Wood נגנו את השיר של דילן ונסו לשיר את Norwegian Wood – לי זה הצליח עד שזרקו עליי כיסא.
בראיון 1980 למגזין הפלייבוי, לנון התייחס לכתיבת השיר: “זה שיר שלי לגמרי. השיר הוא על רומן שהיה לי. הייתי מאוד פרנואיד באותה תקופה שסינתיה תגלה עליו. תמיד היו רומנים סביבי, אז הפעם התחכמתי וניסיתי להיות מסתורי ולכתוב על הרומן בצורה כזו שאף אחד לא יגלה. אני לא זוכר מי הייתה אותה אישה ספציפית בשיר.”
אתם בטח כבר יודעים שהסיפורים של חברי הביטלס עלולים להשתנות לפי מצב הרוח או מזג האוויר. אם ב 1980 לנון אמר שהשיר היה כולו שלו אז ב 1970 הוא עוד נתן למקרטני את הקרדיט על קטע המידל של השיר. פול טען גם כן ב “Many Years from Now” הביוגרפיה שלו שנכתבה ע”י בארי מיילס שהוא היה שותף לכתיבת השיר. “לפיטר אשר (אחיה של ג’יין שבביתה שהה פול באותה תקופה) היה חדר עשוי מעץ, הרבה אנשים הוספו קישוטים מעץ בבית באותה תקופה. האמת שזה היה עץ אורן זול. אבל זה לא ממש כותרת טובה לשיר , ‘עץ אורן זול’…“
פול המשיך וסיפר שהרעיון של שריפת הבית בסוף השיר היה שלו: “הכוונה הייתה שהבחור שורף את הבית כנקמה…”
אז בטח כבר שאלתם את עצמכם, מי היא אותה הבחורה מהשיר שאתה ניהל לנון רומן והרגיש צורך עז לתעד אותו בשיר? נפנה לכתובים.
על פי פיליפ נורמן כותב הביוגרפיה של לנון מ 2008, לנון ניהל רומן עם לא אחרת מאשר סוני דריין שהייתה אשתו של רוברט פרימן, צלם עטיפות האלבומים האייקוניות המפורסם של הביטלס. “כשלנון ומשפחתו עברו ללונדון, הם התגוררו בדירה בדרום קנזינגטון. את הדירה מצא עבורם פרימן שגר קומה מתחת ביחד עם אשתו סוני. סוני הייתה ממוצא גרמני אך תמיד העדיפה לומר שהיא נורבגית. כשפרימן היה בעבודתו, לנון היה חומק לדירתם ואכן ניהל רומן אתה”.
רקע מושלג אחר, הפעם הלוקיישן הצילומים של הסרט Help – משמאל, פאטי בויד, באמצע סוני דריין ומימין סינתיה לנון.
פרימן החל בצילום העטיפה האייקונית של With the Beatles והמשיך לצלם את כל עטיפות האלבומים עד ל Rubber Soul. מסיבה לא ברורה (לא באופן רשמי לפחות) , היה זה האלבום האחרון שפרימן צילם את עטיפתו, כידוע את עטיפת האלבום הבא ריבולבר, עיצב קלאוס פורמן, הידיד מהמבורג.
בחזרה לשילוב הסיטאר בשיר. הריסון סיפר:
“קניתי סיטאר מחנות קטנה שברחוב אוקספורד שנקראה Indiacraft – היו עליו כל מיני גילופים קטנים. הוא היה לא איכותי וממש גרוע. בכל מקרה, היינו בנקודה שבה הקלטנו את השיר, והוא נזקק לתוספת כלשהי. בדרך כלל היינו מתחילים להסתכל מסביב כדי לראות אם אנחנו יכולים לחשוב על משהו, איזה צליל חדש. לקחתי את הסיטאר שסתם שכב שם, לא ממש הבנתי מה לעשות אתו. זה היה די ספונטני. מצאתי את התווים, זה התאים וזה עבד”.
לסיטאר נחשף הריסון לראשונה במהלך צילומי הסרט Help בסצנה בה הביטלס נכנסו למסעדה מזרחית וקבוצת נגנים עם כלים הודים מנגנים משירי הביטלס. בפסקול הסרט האמריקאי מופיעה גרסה שמנוגנת בכלים הודים כולל סיטאר, שנקראת Another Hard Day’s Night שמשמשת כמחווה לסרטם הראשון ומכילה מחרוזת שירים ממנו.
ב 12 באוקטובר,1965 מגיעים הביטלס להקליט את השיר באולפן כשהשיר עדיין תחת הכותרת הזמנית This Bird Has Flown.
אחרי לא מעט חזרות, הם מקליטים משהו בסיסי שכולל 2 גיטרות אקוסטיות, בס ואת רינגו על מצילות התופים עם אצבעותיו. לאחר מכן מקליט ג’ון את השירה ופול את ההרמוניות בגשר. על הניסיונות להקליט את הסיטאר סיפר טכנאי האולפן נורמן סמית’:
“זה היה מאוד קשה להקליט את הסיטאר בגלל קפיצות הסאונד. המחוג הגיע כל רגע לאדום, לעיוות סאונד, בלי שנקבל ערך כלשהו. הייתי יכול להגביל את העוצמה אבל זה היה אומר לאבד את האיכות של הסאונד”.
רינגו מוסיף מראקס וקולו של ג’ון מוכפל בכל סוף משפט.
התוצאה לא משביעה רצון והם נוטשים את השיר לעת עתה.
ב 21 באוקטובר הם חוזרים לעבוד עליו כשהפעם פותח הסיטאר את השיר ומתחיל לנגן דווקא מהמידל. לאחר מכן עובר הסיטאר לנגן את הבית. ג’ון מקליט את השירה ובוחר הפעם שלא להכפיל את קולו בבתים. הפעם מנסה רינגו את מזלו ומתופף בבתים ועובר לנגן רק על המצילות במידל.
ג’ון סיפר על תהליך ההקלטה המפרך:
“עברנו הרבה גרסאות שונות של השיר. זה כל הזמן לא התאים ולא היה בסדר ואני התרגזתי מאוד על זה, זה לא יצא כמו שאמרתי. הם כל הזמן אמרו, ‘רק תעשה את זה איך שאתה רוצה’ “.
כולם לוקחים הפסקה להתרעננות ולחשיבה מחדש על איך לתקוף את השיר מכיוון אחר. בניסיון השלישי, כל השיר מורם מסולם D ל E וג’ון משתמש בקאפו על שריג 2 בגיטרה האקוסטית שלו. את הסיטאר מחליטים הפעם לשים בצד ולהשתמש בו מאוחר יותר.
בניסיון הרביעי טועה ג’ון בנגינה פעמיים ומצליח בפעם השלישית. ג’ורג’ מוסיף את נגינת הסיטאר וזוהי הגרסה בה נעשה שימוש עבור המיקס הסופי – בסופה אפשר לשמוע את ג’ון אומר: “הראיתי לכם…”.
ב 3 בדצמבר 1965 יוצא לאור האלבום Rubber Soul בבריטניה והיווה שינוי כיוון בדרכה של להקת הפופ הביטלס כשאת השינוי מוביל צליל הסיטאר שבשיר שקיבל את שמו הסופי: Norwegian Wood (This Bird Has Flown). פריצת הדרך הזו של הביטלס הביאה כאמור פתיחות ושילוב כלים שונים במוסיקת הפופ/רוקנ’רול המסורתי ואף יצרה ז’אנר חדש בשם ‘ראגה רוק’. לאחר שראה כי טוב, הרחיב הריסון את פעילות הסיטאר ובאלבום הבא ריבולבר כבר כלל שיר על טהרת המוסיקה ההודית.