זוהי ההזדמנות שלי להתוודות. כשאני חושב על האלבום הלבן עולה לי תמיד שיר מסויים אחד שעבורי מסמל את האלבום הייחודי הזה. אני יודע שהאלבום הלבן משופע בקלאסיקות נצח שכמובן מיד ומגיחות לראשי לאחריו, אבל, המינימליות שבשיר שמושר לפרקים על סף הלחישה, ההתכווננות האמיתית שבו, התחינה והסיום המרטיט, שובים אותי. שלא לדבר על מיקומו באלבום מיד לאחר הכאוס והצווחה המקפיאה של רינגו. לא. לא מדובר על Revolution 9. היום נדבר על Long, Long, Long.
הריסון סיפר: “ה ‘אתה’ ב Long, Long, Long מתייחס לאלוהים. אני לא זוכר הרבה על השיר אבל אני זוכר שהאקורדים הגיעו מ Sad Eyed Lady Of The Lowlands של דילן”.
ואכן אם תקשיבו לשיר של דילן מתוך Blonde on Blonde מ 66, תוכלו לשמוע דמיון כלשהו.
כמו שכבר הזכרנו בפוסט על הקשר החזק בין דילן להריסון – האלבום הזה השפיע רבות על הריסון ואף היה התקליט היחידי מהעולם המערבי שלקח איתו למחנה של המהארישי ברישיקש שבהודו.
בראיון אחר הוסיף הריסון: “אני חושב שכל אהבה היא חלק מאהבה אוניברסלית. כאשר אתה אוהב אישה, זה אלוהים בה שאתה רואה. האהבה השלמה היחידה היא לאלוהים”.
ג’ורג’ משרבט את מילות השיר על דף של יומן שבועי – הדף היה שייך לתאריכים ה 11-14 לאוגוסט 1968 – אפשר לשער שזהו השבוע בו כתב את השיר.
דף היומן של הריסון עליו שירבט את המילים
העבודה על האלבום הלבן התחילה ב30 במאי 1968, אך השיר הזה יחד עם עוד אסופת שירים של הריסון בניהם Sour Milk Sea ו Not Guilty נדחק הצידה, חלקם לנצח במקרה של Long, Long, Long הוא נדחה עד לשבוע ההקלטות האחרון של האלבום. החברים נותנים צ’אנס לשיר, אולי מכיוון שעבודות המיקס על While My Guitar Gently Weeps בדיוק מסתיימות והתוצאה היתה מרהיבה.
את אחד השירים הדחויים תוכלו לשמוע מתוך סט הדמואים שעשו הביטלס לפני הקלטת האלבום הלבן בביתו של ג’ורג’ באשר: Sour Milk Sea.
השיר אגב ניתן לג’קי לומקס אחד ההחתמות הראשונות של אפל. ג’ורג’ שימש כמפיק של האלבום שיצא במרץ 1969.
ההקלטות מתבצעות כשהשיר תחת הכותרת It’s Been A Long Long Long Time, אך לנון נעדר מהן מסיבה לא ברורה ומסתורית… זו לא הפעם הראשונה שג’ון מבריז מהקלטות שיר של הריסון באלבום הלבן – גם בהקלטות של Savoy Truffle שהתרחשו כמה ימים לפני לא טרח הלנון להגיע.
3 ימים לפני כן – הצמד הריסון את מקרטני עובדים על Martha My Dear
השלישיה מתכנסת באולפן ב 7 באוקטובר ומבצעת לא פחות מ 67 נסיונות הקלטה לשיר כשהריסון מנגן על גיטרה אקוסטית, פול על אורגן האמונד ורינגו בתופים. כל זאת באווירה טובה נינוחה ומבודחת עם מקלות קטורת סביבם שאף אחד חוץ מהם לא סבל. עדות אחד הטכנאים ששהה באולפן: “האנשים באולפן לא חיבבו את הקטורת במיוחד, בייחוד כשהשטיח והאולפן כולו היו מסריחים מהם, זה היה תותים או מה שלא היה הניחוח של החודש…”.
למעשה בטייק 62 כשגלגל ההקלטה הרביעי מתמלא, ולא נותר על מה להקליט, לוקחים את הגלגל הראשון ומתחילים להקליט עליו את טייקים 63-67. הנה טייק 44 מתוך הוצאת ה 50 לאלבום הלבן.
“תאונת” הקלטה קטנה קרתה באחד הטייקים, כשבקבוק יין מסוג Blue Nun שעמד על הרמקול שהיה מחובר לאורגן ההאומנד התחיל לרעוד ולרטוט כשפול ניגן תו מסויים.
מקרטני על ההאמונד
המפיק כריס תומאס, שהשתתף בסשן הזה כעוזרו של ג’ורג ‘מרטין, נזכר: “פול ניגן תו מסוים והבקבוק התחיל לרטוט. חשבנו שזה כל כך טוב שהנחנו את המיקרופון ועשינו זאת שוב. הביטלס תמיד ניצלו תאונות אולפן”.
בקבוק Blue Nun משובח שמסיים שירים טובים
למעשה שלושת הביטלס נפעמו מהצליל שנוצר וביקשו מהצוות באולפן לארגן מיקרופון על מנת לתפוס את הצליל בצורה טובה. פול ניגן אקורד שהרעיד את הבקבוק עוד יותר, רינגו הצטרף על הסנאר בתופים והריסון שיחרר יללת תן – כך הם הקליטו למשך כ 30 שניות. לבסוף הוסיף הריסון איווחה של אקורד Gm11 על גיטרת הגיבסון שלו.
4 שנים לאחר “תאונת האולפן” הקודמת שפותחת את השיר I Feel Fine, מושלמת ה”תאונה” הנוכחית שתסגור את Long, Long, Long.
7 באוקטובר באולפן
סשן ההקלטה באותו היום היה בין הממושכים בקריירת הביטלס כשהם מתחילים להקליט בערב ולמעשה מסיימים ב 7 בבוקר למחרת – כשטייק 67 מוכרז כטוב ביותר. הדד ליין לסיים את האלבום היה לוחץ ולכן לאחר 9 שעות הפסקה לשינה והתרעננות, חוזרת השלישיה לאולפן על מנת לסיים את השיר.
אז מה הם עשו ב 8 לאוקטובר ?
על גבי טייק 67 המוצלח מקליט ג’ורג’ עוד גיטרה אקוסטית כשהוא משתמש בקאפו (גשר שמורכב על גבי צוואר הגיטרה ומעלה את סולם הנגינה מבלי לשנות את תצורת האקורדים). הקאפו גורם ככל הנראה לצליל חורק צורמני ומתכתי, כנראה בצורה מכוונת, שדומה מעט לצליל הסיטאר.
קולו של ג’ורג’ מוכפל ופול מוסיף גיטרת בס. נחשו מי מגיע לקראת סוף ההקלטות לאולפן ומאיץ בהם לסיים..? כן נכון ג’ון לנון.
לנון מגיע לאולפן עם יוקו ומכריז: “מהר מהר, האור האדום כבר דולק, קדימה בואו נלך להקליט !”
וכך מבלים הביטלס במרתון הקלטות נוסף שנמשך עד השעה 8 בבוקר שמניב את I’m So Tired ואת The Continuing Story Of Bungalow Bill.
למחרת ב 9 באוקטובר, נעשים הטאצ’ים האחרונים לשיר: פול מוסיף קולות רקע וכריס תומאס פסנתר.
מכיוון שהשיר הזה הוא אחד האהובים עליי בקטלוג של הביטלס, אני מרגיש זיקה אישית אליו ולכן הנה ביצוע שלי של השיר.