בפוסט הקודם שחררנו סוף סוף לאוויר העולם את האלבום השני של ווינגז Red Rose Speedway ואיזו לידה קשה זו הייתה. המבקרים קטלו, והמכירות לא הגביהו שחקים. היום אני רוצה להתמקד בסינגל הבא של ווינגז שהשתחרר קצת לאחר יציאת האלבום והוא מה שמכנים “גיים צ’ינג’ר” או שובר שוויון. אפשר לומר שהסינגל הזה מביא את הבאראקה או את הניצוץ בעיניים חזרה למקרטני. אצטט את ג’ון בלאניי שכתב את סדרת הספרים הנהדרת The Song He was Singing על קריירת הסולו של מקרטני: “הסינגל הזה היה כל מה שהאלבום לא – מלא עוצמה, אטמוספרי ודינאמי”.
אם עדיין לא ניחשתם, היום נדבר על Live and Let Die שכתב מקרטני כבר באוקטובר 1972 עבור הסרט השמיני בסדרת סרטי ג’יימס בונד לראשונה בכיכובו של רוג’ר מור שהחליף את שון קונרי האלמותי.
מקרטני מתבקש לכתוב שיר עבור הסרט על ידי המפיק אלברט ר. ברוסולי. ברוסולי מתכנן שמקרטני יכתוב את הקטע ואמן אחר שההפקה תבחר יקליט לשיר ביצוע. ככה אתם מכירים את מקרטני? שהוא יוותר על ביצוע לשיר שלו ועוד בסרט בסדר גודל כזה? לא בבית ספרו.
“בתור כותב שירים זו תמיד הייתה אחת השאיפות שלי לחבר שיר לסרט של ג’יימס בונד. הבנתי שזה לא יהיה קל אבל זה קסם לי. רון קאס, שעבד באפל, הכיר את האנשים בחברת הסרטים והוא שאל אם אני מעוניין לכתוב את שיר הנושא של Live and Let Die. אמרתי שכן, והם שלחו לי את הרומן של איאן פלמינג. קראתי ואהבתי אותו, ולמחרת ישבתי לראות אם אוכל לכתוב את השיר”.
מיד אחרי שהוא כותב את השיר על הפסנתר בביתו, הוא מגייס למשימה את ג’ורג’ מרטין כדי שייתן רעיונות לגבי הכיוון התזמורתי אליו ילך השיר. פול ידע שאם יש מישהו שיוכל להרים את השיר הזה לגבהים כמו באלבום אבי רואד, זה יוכל להיות רק ג’ורג’ מרטין. סידור הכלים שכתב מרטין יחד עם מקרטני עבור התזמורת עשה שימוש בכל המנעד של התזמורת יחד עם הלהקה, וזאת על מנת ליצור אווירה דרמטית שתהדהד על המסך.
השיר נפתח עם מקרטני בנגינת פסנתר פשוטה ושירה מזמינה שמכניסה אותנו אל תוך השיר. הפתיחה מטעה את המאזין ועוטפת אותו בסוג של בטחון והרגשה ש”הכל בסדר” ואז המוסיקה מתפוצצת אל תוך תזמור יפהפה שחיבר מרטין. לינדה הצליחה להכניס פנימה קטע מידל בסגנון רגאיי שמרגיע את האווירה הסוערת רגע לפני שהסערה חוזרת. ההקלטות מתרחשות בסוף אוקטובר 1972 יחד עם התזמורת. דני סוויל המתופף סיפר:
“היינו באולפני אייר בלונדון עם תזמורת של 40 נגנים. הכרנו טוב את החלקים שניגנו ועשינו כמה חזרות עם התזמורת, ולקח רק כמה טייקים כדי לקבל את המאסטר. אני זוכר שסיימנו את ההקלטה תוך 3 שעות”. אורח שהשתתף בהקלטות היה ריי קופר, איש כלי ההקשה שניגן בתופי טימפני בקטע הרגאיי.
הנה מתוך ההוצאה החדשה של Red Rose Speedway מה שתוייג כטייק 10 ומכיל רק את הלהקה ללא התזמורת:
עם סיום ההקלטות, לוקח מרטין את המאסטר ללוקיישין הצילומים של הסרט בקאריביים כדי להשמיע להפקה את מה שעשו. לאחר שהשיר הסתיים נאמר לג’ורג’: “זה דמו נהדר. מתי נקליט את הקטע האמיתי? ומי ישיר אותו?” ג’ורג’ מרטין לא התבלבל וענה: “מה? זה השיר האמיתי!”.
ב 27 ביוני 1973, יצא הסרט לאקרנים יחד עם השיר בביצוע ווינגז. הנה קטע הפתיחה של הסרט שבו מוקם השיר שכתב מקרטני והקליטו ווינגז:
לראשונה שיר הנושא של ג’יימס בונד קיבל מועמדות לאוסקר אבל זו תהיה המועמדות הראשונה של לינדה והשנייה של פול לאוסקר. בראשונה יחד עם הביטלס עבור הסרט Let it Be הוא גם זכה.
לינדה ופול בטקס האוסקר 1974 עבור Live and Let Die
קצת לפני כן, ב 1 ביוני, יצא בבריטניה הסינגל Live and Let Die של ווינגז והגיע למקום ה 9, בארה”ב הוא יוצא רק ב 18 ביוני ומזנק למקומות הראשונים במצעדים.
הנה הביצוע של ווינגז מתוך הספיישל “ג’יימס פול מקרטני” ששודר ב 10 במאי 1973.
השיר הפך להיות אחד הפייבורטים של מקרטני לביצוע בהופעות ולמעשה הוא הופיע בכל אלבום הופעה חיה רשמי שהוציא מקרטני.
בצדו השני של התקליטון התמקם לו השיר הדחוי I Lie Around שבאמת הייתי נעלב במקומו. מילא להידחות מאלבום המופת ראם, אבל גם מ Red Rose Speedway? מעניין אם זה אומר עליו משהו. בכל מקרה, מקרטני מוציא אותו מהנפטלין ומגיע עם כמה רעיונות חדשים עבורו כמו האפקטים בפתיחה. דני ליין מקבל את עמדת הסולן, הנרי מקלוק ומקרטני תורמים עוד גיטרות והכל מוקלט על גבי ההקלטה המקורית מסוף 1970.
בחלק הבא נדבר על מסלול ההמראה שהתווה הסינגל הזה עבור ווינגז. נדבר על הסינגל שיוצא באוקטובר 1973 ועל האלבום שיוצא חודש אחר כך ומשנה את חוקי המשחק עבור הלהקה.