הבוקר קמתי עם החלטה לכתוב על I’ve Just Seen A Face שאני כל כך אוהב, אבל מזג האוויר והיקום, דגי מים מתוקים וחדי קרן, מפה לשם כל הזמן התפזרתי לכיוונים אחרים. אבל האמת שאני אוהב פוסטים כאלה, ששולחים אותי לטייל בכל מני מקומות שלא התכוונתי להגיע אליהם, כמו הפעם ההיא שתכננתי לכתוב על Help ומצאתי את עצמי שוקע בספר על היריד העולמי שהתקיים בשיקגו במאה ה-19 והרוצח הסדרתי המטורף שפעל שם.
שוב התפזרתי. אולי כדאי שנתחיל לפני שאתחיל לספר לכם על חיבתי הרבה לקיפודים וסוגי הקוצים שלהם?
השיר I’ve just seen a face הולחן על ידי פול מקרטני בחדר המוסיקה בבית הוריה של ג’יין אשר. לפי מקורות אחרים, זה היה לחן ישן שפול ניגן פעמים רבות על הפסנתר בזמן מפגשים משפחתיים, ודודתו ג’ין אהבה מאוד. על כן הכותרת שלו, לפני שחיבר את המילים, היתה Auntie Gin’s Theme.
כשהתזמורת של ג’ורג’ מרטין הקליטה את המנגינה ב-1965 לאלבום שלו George Martin and His Orchestra Play Help!, השם הזמני הזה היה הכותרת של ההקלטה.
זה היה האלבום השני שמרטין הוציא בסדרת אלבומים בהם עיבד לתזמורת שירי ביטלס. מלבד עיבודים לשירי האלבום Help, הכיל האלבום קטע אחד שנכתב על ידי מרטין, ושמו היה Bahama Sound.
בואו נקפוץ לרגע לעשור הבא. בשיר Eclipse שמסיים את אלבום המופת של פינק פלויד Dark Side Of The Moon, אם תקשיבו ממש ממש טוב בסוף השיר, כשהלמות הלב הולכות ונחלשות, אפשר לשמוע כלי מיתר עמומים. בשביל שלא תתאמצו, חברינו הטובים ביו טיוב הגבירו עד מאוד את הקטע הזה –
ככל הנראה מדובר בביצוע של Ticket to Ride מהאלבום של מרטין. בעידן האנלוגי, סרטי הקלטה נמחקו והשתמשו בהם פעמים רבות. ככל הנראה, סרט ההקלטה עליו הוקלט האפקט של פעימות הלב לא נמחק כראוי ולפני כן היה עליו הטרק הזה. לגבי השאלה אם זה נכלל באופן מודע על ידי פינק פלויד או נכנס ללא ששמו לב – אין לדעת. ואולי זה בכלל לא נמצא שם וזו אגדה אורבנית? זו היתה שאלה רטורית כמובן. ברור שבדקתי לפני שפרסמתי את העובדה הזו. או שאולי בדיקת עובדות היא אגדה אורבנית?
זה הביצוע התזמורתי של מרטין ל-Ticket to Ride.
חזרה לפול. פול היה מרוצה מאוד מהלחן ומהמילים של שיר זה, והוא אחד השירים האהובים עליו מאלו שכתב בתקופת הביטלס.
“זה היה קצת בסגנון קאונטרי ווסטרן מנקודת המבט שלי”, סיפר בספר Many Years From Now, “אבל זה היה מהיר יותר, מין קטע מוזר עם קצב מהיר. הייתי מרוצה ממנו. המילים עבדו: הם המשיכו לסחוב אותך קדימה, מושכות אותך לשורה הבאה, יש בזה איכות מיידית שאהבתי”.
ההשראה למילות השיר הגיעו, ככל הנראה, כמו שירים נוספים בתקופה ההיא, ממערכת היחסים שלו עם ג’יין אשר.
המחלקה האומנותית של חברת “קפיטול” בארצות הברית חשבה שהשיר יהיה אהוד במיוחד על הקהל האמריקאי, אז הם החליטו לא להכניס אותו לגרסה האמריקאית של “הצילו”, ולהשתמש בו כשיר הפותח בהוצאה האמריקאית של “ראבר סול”.
ב-14 ביוני 1965, נכנסו הביטלס לאולפן להקליט את השיר. יום ההקלטות כולו הוקדש לשירים של מקרטני. שלושה שירים הוקלטו בו, שלושה שירים שמשקפים את הרבגוניות המופלאה שלו – בנוסף לשיר בו אנו דנים היום הוקלטו גם Yesterday ו-I’m Down.
6 טייקים נדרשו כדי לסיים את I’ve Just Seen A Face. רינגו ניגן בעזרת מברשות, ג’ורג’ ניגן על גיטרת 12 המיתרים שלו וג’ון על הגיבסון האקוסטית שלו. פול הסתפק בנתיים בשירה אותה הוא הכפיל. בפעם הראשונה בשיר של הביטלס לא השתמשו בבס. מאוחר יותר בסשן, רינגו הוסיף מאראקס, ומקרטני הוסיף הקדמה וסולו גיטרה לשיר, בעזרת האפיפון האקוסטית שלו.
לסיום – נעבור לשנת 1976 לשני סגירות מעגל.
הראשונה – דודה ג’ין האהובה של פול הונצחה, כמו גם בני משפחה אחרים וחברים (מיהו לדעתכם Brother John?), בלהיט המעולה Let ‘Em In שיצא באלבום הנהדר Wings at the Speed of Sound של Wings.
במקור מקרטני כתב את השיר לרינגו, אבל ברגע האחרון החליט לא לתת לו אותו. במקומו קיבל רינגו את השיר Pure Gold, שאולי היה כל מיני דברים, אבל רחוק מלהיות זהב טהור. השיר יצא באלבומו החמישי Ringo’s Rotogravure ב-1976.
אם דאגתם, אז גם לנון והריסון תרמו לאלבום שירים.
אבל רינגו כנראה לא התבאס יותר מדי ושיבץ חלק מהשיר Let ‘Em In בשירו English Garden שיצא באלבומו ה-13 Ringo Rama ב-2003.
עוד שיר באלבום הזה שאב מתוך שירים של חבר ביטלס. Never Without You הוקדש לג’ורג’ הריסון שנפטר שנתיים לפני צאת האלבום. אם תאזינו לו תוכלו לשמוע אזכורים לשירים של הריסון. עבור סולו הגיטרה ביקש רינגו מאריק קלפטון, חברו הטוב של הריסון, להתארח ולנגן. קלפטון הסכים בשמחה.
סגירת מעגל שנייה – בסיבוב ההופעות של Wings ברחבי העולם בשנים 1975-1976, הרגיש מקרטני, בפעם הראשונה מאז פירוק הביטלס, מספיק נוח כדי לכלול מספר שירים של הלהקה בסטליסט. ל-Wings היו כבר מספר להיטים, אלבומיהם נמכרו יפה והביטלס נראו כבר פחות מאיימים. שירי הביטלס עדיין לא היוו כמות מופרזת (הרבה יותר מחצי מופע) כפי שקורה, לצערי, בהופעותיו של מקרטני היום, אלא הסתכמו ב5-6 שירים מתוך סט של כ-30. אחד השירים היה I’ve just seen a face והוא הופיע גם באלבום ההופעה Wings Over America.
וזהו. סיימנו. הבטחתי לחד הקרן סיפור ים מלוח, והבטחות צריך לקיים, אז זה מה שאני הולך לעשות עכשיו. ואתם?
אלה עטיפות האלבומים שהזכרתי בפוסט:
