השיר Grow old with me נכתב על ידי ג’ון לנון, יחד עם שירים רבים שיכללו באלבומו האחרון ובאלבום שיצא לאחר מותו, בחופשה בברמודה ביוני ויולי 1980. על עמוד המילים, שתמונה שלו מצורפת למטה, תוכלו לראות כי כתב “פיירילנד, 5 ביולי 1980 ברמודה”.
השיר נכתב לאחר שיוקו אתגרה אותו לכתוב שיר בהשראת המשורר רוברט בראונינג. יוקו סיימה בדיוק לכתוב שיר בהשראת אליזבט בארט בראונינג, שהיתה משוררת ידועה ואחת המשפיעות ביותר במאה ה-19, ואשתו של רוברט בראונינג. לנון דאג שקובץ שירים של המשורר ישלח אליו לחופשה. לרגע אף חשבו בני הזוג שעטיפת אלבומם החדש תהיה של שניהם לבושים כמו המשוררים.
מאוחר יותר באותו יום צפה לנון בסרט משנות החמישים על שחקן פוטבול שחברתו שולחת לו שיר מאת רוברט בראונינג. זה היה סימן. לנון לקח את הבית הפותח של השיר, ששמו היה “רבי בן עזרא” וביסס את השיר עליו. זה הבית הראשון:
Grow old along with me! The best is yet to be, The last of life, for which the first was made: Our times are in his hand Who saith, ‘A whole I planned, Youth shows but half; trust God: see all, nor be afraid!’
שירו של לנון מעולם לא זכה להקלטת אולפן רשמית. הוא יצא באלבום Milk and Honey שיצא בשנת 1984 לאחר הרצחו של ג’ון. זהו השיר האחרון של לנון באלבום. כמו באלבום “פנטזיה כפולה”, גם אלבום זה בנוי משירים של לנון ושל אונו כשהם משולבים אחד בשני. לפניו מופיע השיר של יוקו, Let me count the ways, אותו כתבה על פי שירה של אליזבט:
Let me count the ways how I love you, Its like that gentle wind you feel at dawn, Its like that first sun that hits the dew, Its like that cloud with a gold lining telling us softly That itll be a good day, a good day for us. Thank you, thank you, thank you. Let me count the ways how I miss you, Its like that oak tree in my childhood garden, Its like that first summer I spent in egypt, Its like that warm evening you read to me Both knowing deeply that its a good time, A good time for us. Thank you, thank you, thank you. Let me count the ways how I see you, Its like that lake in the mountain you heard about, Its like that autumn sky that stays so blue, Its like that air around me that holds me so gently, Whispering strongly That youre always there, always for me. Thank you, thank you, thank you.
כמו שנראה עוד מעט, השיר שלה הוקלט כך שישמר את אופי ההקלטה של לנון לשיר שלו.
השיר של בראונינג שהשפיע על ג’ון נכתב ב-1864, שלוש שנים לאחר מותה של אשתו אליזבט. התקווה שבשיר של לנון להזדקנות משותפת תחזיק פחות מחצי שנה. הוא אמר באחד הראיונות שנתן לברי מיילס: “אני באמת לא יכול שלא לחכות לזיקנה. אתה עושה כמיטב יכולתך ואז מגיע זמן שאתה מאט וזה נראה נחמד. אני כל הזמן מצפה לזמן בו נהפוך לזוג מבוגר, בני 60, עם הזכרונות של הכל. אני מניח שעדיין נהיה בתנועה, כי נהיה על כסאות גלגלים”.
Grow old along with me The best is yet to be When our time has come We will be as one God bless our love God bless our love Grow old along with me Two branches of one tree Face the setting sun When the day is done God bless our love God bless our love Spending our lives together Man and wife together World without end World without end Grow old along with me Whatever fate decrees We will see it through For our love is true God bless our love God bless our love
הדמו הזה, שנכנס לאלבום, הוקלט בדירה שבבניין דקוטה בניו יורק בנובמבר 1980. לנון ניגן שם בפסנתר כשמכונת תופים מלווה אותו.
האלבום מסתיים עם שיר של יוקו בשם You’re the One בו יוקו אומרת שעבור העולם המלגלג, הם אולי היו לורל והארדי, אבל בעיני עצמם הם היו תמיד קאתי והיתקליף, האוהבים הסוערים של “אנקת גבהים”. “במציאות היינו בסך הכל ילד וילדה, שמעולם לא הביטו לאחור”.
במהלך הסשנים על שירי הביטלס החדשים בהם הוקלטו הגרסאות של Free as a bird ו- Real love שקלו לעבוד על השיר הזה, אבל בסופו של דבר זה נזנח. מאוחר יותר מקרטני הסביר כי זה הצריך יותר מדי עבודה. אני לא חושב שזו הסיבה. אני מאמין שחברי הביטלס הנותרים לא רצו להתעסק עם שיר שיצא כבר באלבום סולו של לנון.
בסוף שנות הביטלס ובכל שנות ה-70, לנון המעיט באופן קבוע בתרומתו של ג’ורג’ מרטין למוסיקה של הביטלס. הוא אף דיבר עליו בצורה מכוערת פעמים מספר. ברור ששום קשרי עבודה לא התקיימו בינהם. למרות זאת, כשהגיע הזמן להוציא את האנתולוגיה של לנון (קופסה מדהימה ומומלצת) בשנת 1998, יוקו אונו החליטה לפנות לג’ורג’ מרטין על מנת שיכתוב עיבוד תזמורתי עבור השיר, ממש כמו בתקופת הביטלס. העבודה עם הדמו היוותה אתגר, שכן לנון נהג להניח את הטייפ על הפסנתר, דבר שגרם לכלי להישמע חזק בהרבה מהקול. מה שמרטין עשה היה ליצור עיבוד שיאפשר לו לנסות ולהסתיר את המשחק עם עוצמת הצליל. הוא עדיין לא היה מרוצה מאוד מהתוצאה, אבל זה הטוב ביותר שניתן היה לעשות. באופן כללי הוא אמר שהיה מאוד קשה עבורו לעבוד עם “קולו המת של ג’ון”.
עיבוד זה הוקלט באולפני אבי רואד כשג’יילס מרטין, הבן שלקח על עצמו את המשימה להיות ממשיך דרכו של האב בשימור חומרי הביטלס, ניגן בבס והיה עוזר מפיק. הנה לכם דוגמה מפוארת לשילוש הקדוש – האב, הבן ורוח הקודש.
באלבומו האחרון What’s My Name, ביצע רינגו את השיר הזה. אורח מיוחד בביצוע – סר פול מקרטני. האם הביצוע מצליח להתעלות מעל הגימיק ולספק ביצוע מצמרר ועוצמתי? לטעמי מדובר בכישלון מוחלט. אבל אני שבוי בקסמו של הביצוע המקורי. תחליטו בעצמכם.