ישבתי וחשבתי קצת על התרומה של ג’ורג’ מרטין לביטלס ועם כל הכבוד לארבעת המופלאים והם באמת מופלאים, לדעתי המוסיקה והיצירות הנפלאות שכתבו היו כנראה הולכות לאיבוד בלעדיו. זה נושא לדיון ארוך על מה היה קורה עם הביטלס ללא ג’ורג’ מרטין, כנראה שלא הרבה ואז נזכרתי במאמר שקראתי על איך מרטין שינה את עולם המוסיקה ואז קראתי בו שוב. את המאמר כתב בוב שפילד עבור מגזין הרולינג סטון ב 2016. הנה התרגום לפניכם: “איך ג’ורג’ מרטין שינה את עולם המוסיקה”. גישתו המחוכמת אך עדיין חסרת האנוכיות של המפיק, עזרה לביטלס לעצב מחדש את מוסיקת הפופ. היום החשוב ביותר בקריירה של ג’ורג‘ מרטין – היום שבו הוכיח את עצמו הגאון היחיד שיכול היה להפיק את הביטלס – היה ה 11 בפברואר 1963, כאשר הם הקליטו את אלבום הבכורה שלהם, Please Please Me, במרתון אחד של 13 שעות. זו היתה מחווה קיצונית של אמונה מצדו – הוא הניח לארבעת הבחורים האלה מליברפול לשיר את השירים שלהם, ובחר את גרסאות הכיסוי שלהם.הוא הניח להם לנגן בכלי הנגינה שלהם ולשמור על המבטא הצפוני של מעמד הפועלים. אף מפיק אחר בעסק לא היה מטורף מספיק כדי לשים את הביטלס מול המגברים שלהם ולתת להם לנגן לייב, ישר למכשיר 2 הערוצים. לא היה לו אפילו את ה’קומון סנס’ כדי להכניס את עצמו לקרדיט הכתיבה שלהם. אבל כל מה שמרטין המשיך להשיג עם הביטלס – כל הרגעים שבהם הוא היה החייה את הרעיונות המטורפים ביותר שלהם, ממציא טריקים שאמנים אחרים בזבזו קריירה שלמה לחקות, ומרוויח את שמו כמפיק הנערץ ביותר של הרוק – הכל נובע מהרגע הזה. כאשר ג’ורג’ מרטין גילה את הביטלס, הוא היה המומחה, המקצוען שידע את הכללים של איך העסק של המוסיקה עובד, אבל כששמע את הביטלס, היתה לו חוכמה כמעט בלתי נתפסת להשליך את כל המומחיות הצידה, ולהניח לביטלס ליצור מוסיקה משלהם – החלטה שהשפיעה על איך ששאר העולם שומע מוסיקה מאז. הוא היה זה שסמך על רעיונותיהם. (עד כמה שבריאן אפשטיין אהב את הבחורים, הוא היה נותן להם להמשיך לשיר את “Besame Mucho”).כל מה שהביטלס השיגו אי פעם היה בזכות האמונה והחזון של ג’ורג’ מרטין. כפי שתיאר אותו רינגו, ג’ורג ‘מרטין היה “12 אינץ’ טהור” – איש אלבומים קלאסי, ולא איזה מכונה ליצירת סינגלי רוקנ’רול. הביטלס קראו לו “מר. מרטין” – או יותר בחוצפה, “הדוכס מאדינבורו”, הם לעולם לא חשדו שהוא נער ממעמד הפועלים מצפון לונדון, שנטש את המבטא הקוקני שלו כשהתגייס לצבא בזמן מלחמת העולם השנייה. בשנות השישים, בזמן שהוא עזר לביטלס לחולל מהפכה בעולם, הוא היה לבוש כמנהל בית ספר יוקרתי. “אני לא איש רוקנ’רול”, הודה פעם. “אהבתי סוודרים עם צווארון פולו. ואני נוטה לבלייזרים מוזרים. היה מאמץ מודע מצדי לא להסתגל, בכך שלא הצטרפתי אליהם. לא גידלתי את השיער עד שהביטלס נגמרו”. אינספור לייבלים וחברות תקליטים עברו על קלטת הדמו של הלהקה, לפני שמרטין הוציא אותה מהערמה ושמע איזו הבטחה אצל הנערים מליברפול. רשימת חברות התקליטים שדחו את הביטלס, ככל הנראה, גדלה בכל פעם שבריאן אפשטיין סיפר את הסיפור. קלטת הדמו היתה חומר מאולף – מוטה לחומר הכי קורן שלהם, “Besame Mucho”, בהתאם לטעמו של אפשטיין, אבל מרטין התקשר אליהם לקבוע אודישן בפרלופון ב 6 ביוני 1962, שם עשו הבחורים כמה נסיונות ל “Besame Mucho”, לפני שדחקו אותו הצידה בתבונה לטובת “Love Me Do”. כששאל אם יש משהו שהם לא אהבו, אמר ג’ורג’ הריסון את המשפט המפורסם, “טוב, קודם כל אני לא אוהב את העניבה שלך”. הם הוציאו את “Love Me Do” באותו החודש, אבל מרטין אפילו לא תכנן לתת להם להקליט אותו. כמקובל, היה לו שיר שבחר עבורם לשיר – פיסת כתיבה מקצועית שנקראה “How Do You Do It”. הביטלס, שהיה להם הרבה מה להפסיד בפגישה הראשונה שלהם, החזיקו מעמד והתעקשו על השיר המקורי שלהם. כשניגנו את “How Do You Do It” הם חיבלו בו, וניגנו בבוטות כה רבה עד שלא ניתן היה להוציא אותו כסינגל. (הוא הפך להיות להיט על על ידי ג’רי והקוצבים). מרטין כבר שינה את דעתו לגבי הרבה דברים, כמו לבחור מי מהלהקה יהיה הפרונט מן, כפי שאנדרו לוג אולדם החליט שמיק ג’אגר עומד לפני בריאן ג’ונס. אחרי שהשקיע קצת מחשבה, ובילה זמן מה עם הבחורים, החליט מרטין שזה בסדר לאפשר ללהקה להיות ללא פרונטמן אחד. זה היה מהלך נועז כשלעצמו – אבל בסשנים ל “Love Me Do”, החליט מרטין באותה החלטה נועזת להפסיק לדחוף את “How Do You Do It” ולסמוך על הלהקה, למרות ש “Love Me Do” היה עדיין במצב לא הכי טוב. למרות שהשיר היה בן 4 באותה תקופה – היה זה מרטין שהוסיף את תרועת המפוחית, שעכשיו אנחנו חושבים עליה כעל השיר כולו. ג’ון תמיד עשה את הסולו של “Love Me Do” ווקלי, אבל עכשיו, ברגע שהוא מנגן במפוחית, פול קיבל את הסולו – בפעם הראשונה הוא שר אותו וזה היה באולפן. שבוע לאחר מכן, מרטין הביא אותם כדי לעשות שוב את השיר עם מתופף אחר באולפן – רינגו המסכן ישב בצד כדי לחבוט בטמבורין. ג’ורג’ מרטין היה אדם שטעה לעתים קרובות. הוא טעה לחשוב שרינגו לא יכול לתופף. הוא טעה לחשוב ש “How Do You Do It” היה השיר שהם צריכים להקליט.הוא טעה להציע לביטלס לקרוא לאלבום הראשון שלהם Off The Beatle Track. (כותרת שאהב כל כך הרבה, שהוא השתמש בה עבור האלבום שלו, ובו ביצועים תזמורתיים לשירי הביטלס).
האלבום שהוציא ג’ורג’ מרטין ב 3 באוגוסט 1964 בברטיניה בשם Off the Beatle Track.
דמיינו לכם שכך היה נראה האלבום הראשון של הביטלס
המרכיב המכריע באמת בגאונותו של מרטין הוא שעד מהרה שינה את דעתו כשהבחין שהוא טועה. בכל המקרים הללו, חשיבתו של מרטין היתה עולה בקנה אחד עם המציאות של עסקי המוסיקה. (“How Do You Do It” היה אכן הלהיט שהוא חשב שיהיה, רק לא עבור הלהקה הזו). הוא היה בעל יכולת זריזה להפליא, להתאים את החשיבה שלו למיומנות של הביטלס, מה שהיה מעבר לכל דבר שמפיק יכל לצפות לו, כולל את הדרישות ההולכות וגוברות באולפן, כאשר הם החלו לבקש ממנו באופן שגרתי ליצור צלילים שמעולם לא יצאו משום אולפן הקלטות. כל תקליט שהוא עשה עם הלהקה היה מסמך לגאונות שלו כמו גם לשלהם, אבל לתת לביטלס לכתוב שירים משלהם הוא ההחלטה החכמה ביותר שג’ורג’ מרטין עשה אי-פעם. (ובלי לקבל קרדיט, למרות מה שהיה מקובל באותה העת, כישלונו של ג’ורג’ מרטין לרמות אותם נשאר אחד מהדברים הבלתי מוסברים של הסיפור שלהם). הכל נמצא שם ב Please Please Me. אפשר לשמוע שהביטלס מצוננים, אבל מרטין חשב שהקולות שלהם יכולים להחזיק מעמד במשך 10 שעות. הם מוצצים תרופות לגרון ומעשנים בשרשרת. דבר ראשון, הם מבצעים את “There’s a Place” ו”I Saw Her Standing There”, שאותו הם מכנים ” Seventeen”. בזמן ארוחת הצהריים, עובדי הסטודיו יוצאים לפאב לפאי ועוגה, אבל להפתעתם, הביטלס לא מצטרפים אליהם – הם אומרים למר מרטין שהם מעדיפים להישאר באולפן ולעשות חזרות, כשהם שותים חלב. “לא יכולנו להאמין”, אומר הטכנאי ריצ’רד לנגהם. “אף פעם לא ראינו חבורה שעובדת על חשבון הפסקת הצהריים שלה”. אין זמן לבזבז – מחר הם חוזרים לדרכים עם 2 הופעות בלילה אחד, אחת בשפילד ועוד אחת באולדם. רינגו ביצע את “Boys” של השיראלס בטייק אחד – זו הפעם הראשונה שהוא שר באולפן הקלטות בחייו, אבל זו הגירסה באלבום, עם ה “all right George” שמוביל ישר לסולו הגיטרה. השעה מתקרבת ל 10 – זמן הסגירה, על פי הכללים המחמירים ב EMI Studios, אבל כאשר כולם מתכנסים לקפה בקפיטריה של האולפנים, ג’ון מדווח שעדיין יש נותר לו מספיק קול עבור שיר אחרון. הוא מגרגר חלב ומוריד את חולצתו. הלהקה מבצעת את “Twist & Shout”, כשג’ון קורע את מה שנשאר ממיתרי הקול שלו.מר מרטין גורם להם לנגן את זה בפעם השנייה, אבל קולו של ג’ון נעלם. כולם מקשיבים לפלייבק, ואז הביטלס מפתיעים את הצוות כשהם מבקשים לשמוע אותו שוב, מכריחים אותם להישאר מעבר לשעות הסגירה. עכשיו הם סיימו לעשות אלבום. הוא מגיע לראש המצעד בבריטניה ונשאר שם למשך 30 שבועות ואז הוא מוחלף על ידי With the Beatles, שנשאר שם במשך 22 שבועות. אם דחפור היה מתנגש בקיר אולפני אבי רואד בשעה 11 בבוקר באותו היום, ומוחק את כל ארבעת הביטלס יחד עם ג’ורג’ מרטין, ומשאיר רק את מכונת ההקלטה כש “There’s a Place” הוא השיר האחרון שהם הקליטו, זה עדיין היה שיא היסטורי עבור הרוקנ’רול של דרך תקשורת, דרך של הרגשה, דרך חיים. זה היה מדהים שהביטלס הגיעו כל כך רחוק. כבר היה להם צליל חדש כל כך עצום שהעולם התכופף והתמתח כדי לפנות לו מקום. ג’ורג’ מרטין היה היחיד בעסקי המוסיקה שחשב שאלבום כזה היה אפשרי. לכן הוא המפיק היחיד שיכול היה לעשות את זה. בגלל זה העולם תמיד יהיה אסיר תודה על ג’ורג’ מרטין. מפיק הביטלס ג’ורג’ מרטין נפטר ב 9 במרץ 2016.