מוזיקת הבלוז בעלת שורשים עמוקים בהיסטוריה האמריקנית, במיוחד בהיסטוריה האפרו-אמריקנית. הבלוז התפתח אי שם במטעים הדרומיים במאה ה -19 כשממציאיו היו בעצם עבדים או עבדים לשעבר או צאצאיהם של עבדים אפריקאים-אמריקנים, ששרו תוך כדי עבודתם בשדות הכותנה והירקות. הם שרו מזמורים אפריקאים, שירי עבודה, השתמשו בצופרי שדה, מוזיקה כפרית ותופים, ומוסיקת ריקודי ארץ.בשלב מאוחר יותר הבלוז גדל והתפתח בדלתא של המיסיסיפי – שם במעלה הנהר בניו אורלינס. כשעבר הבלוז אל הערים, חלוצי הבלוז המוקלט היו אנשים כמו סון האוס, עם My Black Mama מ 1930
או בלינד למון ג’פרסון עם I Want To Be Like Jesus In My Heart מ 1925
להקות בלוז התפתחו ממקהלות גוספל והחלו להיות פופולריות בדרום ארה”ב ב 1930. הן בעיקר ניגנו על פחים, גיטרות, מנדולינות, באנג’ו ועוד כלים יומיומיים שהוסבו לנגינה. קצת מזכיר את הסקיפל ולא בכדי. זרם הסקיפל צמח חלקית מהבלוז. מאדי ווטרס היה בין הראשונים לחשמל את הבלוז ולהוסיף תופים ופסנתר בסוף שנות ה 40.
כעקרון מוזיקת הבלוז מבוססת על אילתור, אך אילתור נוקשה וקבוע ובדרך כלל מורכבת מ 12 תיבות.הביטלס הכירו והעריצו את הבלוז, אך יותר דרך האופן שבו אלביס וצ’אק ברי פירשו אותו – בצורה רוקנ’רולית.מאוחר יותר יותר נישבים הביטלס בקיסמו של דילן שהפך את הבלוז לפולק.דווקא הרולינג סטונס הושפעו יותר מהבלוז המקורי של תחילת המאה, והפכו אותו למשהו שבני הנוער יכלו להתחבר אליו.הם בעצם הכירו לנוער האמריקאי את שורשי הבלוז שבאו מאמריקה.
להקות בריטיות נוספות נישבו במוזיקת הבלוז כמו האנימלז והיארד בירדז וקרים עם אריק קלפטון שאימץ את הבלוז.קטעי ג’אז בלוזיים כמו Manteca של דיזי גליפסי מתחילת שנות ה 60 השפיעו על בובי פארקר לכתוב את הקטע Watch Your Step שהשפעתו על הביטלס ניכרת ב I Feel Fine.
ב I’m Down מקרטני משלב בין המלנכוליות והטרוניה שבבלוז לרוקנ’רול הקצבי אבל את התייחסות הישירה הראשונה של הביטלס לבלוז אפשר למצוא בקטע אינסטרומנטלי שכתיבתו או אילתורו יוחסו לארבעת חברי הלהקה בשם Twelve Bar Original אותם 12 תיבות בלוזיות נפוצות אבל במנגינה מקורית של הביטלס. הג’אם סשן הזה הוקלט ב 4 לנובמבר 1965 ויועד עבור Rubber Soul. ג’ורג’ מרטין שיתף פעולה עם הגחמה וניגן איתם על ההרמוניום. הקטע לא עשה דרכו לאלבום ובעצם עד אנתולוגיה 2 ב 1996 לא ראה אור יום.
התייחסות ישירה נוספת הופיעה באלבום הלבן, אליו מקליטים הביטלס את Yer Blues של לנון ששמו מרמז על הזיקה לבלוז, אך השיר עצמו יכול להתפרש כפרודיה על שירי הבלוז הדיכאוניים. ג’ורג’ הריסון מנסה מזלו בבלוז גם כן. בסוף 1968 הוא כותב שיר אהבה לאשתו פאטי אך מחליט לכתוב אותו כשיר בלוז קלאסי בעל 12 תיבות וזאת לאחר שחזר מושפע מביקור אצל דילן בביתו שבוודסטוק וג’מג’ם איתו ועם להקתו The Band. הוא קורא לקטע שכתב בשם הפשוט George’s Blues ומוסיף בסוגריים Because You’re Sweet And Lonely. ג’ורג’ חידד:“זה פשוט בלוז 12 תיבות קלאסי, רק שהוא עליז”. את George’s Blues ג’ורג’ מנגן בתחילת פרויקט החזרה לשורשים Get Back ב 7 בינואר באולפני טוויקנהאם, כשהמילים עוד לא היו גמורות. ב 9 לינואר, ג’ורג’ חוזר עם שיר גמור והביטלס מבצעים כמה גירסאות לשיר כשהכיוון שג’ורג’ מוביל אליו הוא אקוסטי, בלוזי ומזכיר אפילו את הסקיפל של תחילת הדרך. ביום שלמחרת ה 10 בינואר ג’ורג’ עוזב את הביטלס בטריקת דלת כמחאה על התנהגותו השתלטנית של פול והנהגותו המזלזלת של ג’ון אליו. באותו הערב הוא כותב את Wah Wah.
בפגישה שנערכה יומיים אחר כך בביתו של רינגו, מתחייבים שאר החברים להתנהג יפה אך עדיין המתח בינו לבין לנון לא דועך וגם בימי ההקלטה הבאים הריסון לא מופיע. ב 15 לינואר, מתרצה וחוזר הריסון אך עם עוד תנאי – הביטלס ינטשו את אולפני טוויקנהאם האפורים ויעברו להקליט במרתף משרדי אפל שברחוב סביל רואו. הריסון סיפר: “הוחלט שיהיה עדיף אם נחזור ונסיים את התקליט. בטוויקנהאם היה מאוד קר והיתה אווירה עכורה, אז החלטנו לנטוש ולעבור לתוך אולפן ההקלטות בסביל רואו במשרדים”. ב 25 בינואר 1969, היום ה 14 להקלטות, האורח בילי פרסטון שהגיע 3 ימים לפני כן לא היה נוכח. הביטלס מנצלים את היום על מנת לעבוד על הופעת הגג הממשמשת ובאה ועבדו על 2 שירים שלעניות דעתם יתאימו להכלל בה: Two Of Us ו Let it Be – שניהם אגב לא בוצעו בהופעה. ג’ורג’ זוכה ביום הזה לבצע 2 משיריו היחסית חדשים: George’s Blues שהפך להיות For You Blue ואת Isn’t It A Pity. הנה ג’ורג’ מדגים לקראת סופו של יום ההקלטות והג’אמים את Isn’t It A Pity בפני חבריו ללהקה שכנראה לא מתרשמים מיצירת המופת העתידית.
את For You Blue הביטלס כאמור כבר מכירים. הריסון שומר על השיר בגרסתו האקוסטית וכמה שיותר קרוב למקורות הבלוז וכפועל יוצא סידור הכלים הוא כדלקלמן:הריסון בגיטרה אקוסטיתמקרטני על פסנתר רינגו על התופים וג’ון על …גיטרת סלייד בלוזית ייעודית שמיועדת לנגינה על הברכיים – כסליידר ג’ון משתמש בתרמיל ריק של רובה.
לבקשתו של הריסון להוציא צליל מחוספס מהפסנתר, מקרטני דוחף פיסות נייר לתיבת התהודה על מנת שירטטו יחד עם המיתרים. לנון מצידו מנגן על הסלייד קטעים שלמד מתוך Dust My Broom של אלמור ג’יימס מ 1951 כשהריסון מעודד אותו go Johnny go ו Elmore James’ got nothing on this baby. הנה אלמור ג’יימס עם Dust My Broom:
הנה קטע וידאו נפלא שמקבץ בו קטעים מהקלטת השיר באותו היום:
ב 8 בינואר 1970, מבקש הריסון להקליט מחדש את השירה רגע לפני שגלין ג’ונס סוגר את המיקס של השיר, וכך הוא עושה באולפני אולימפיק שבלונדון. כשפיל ספקטור מקבל את המושכות לידיים הוא רוצה לנצל את קטע המעבר בשיר בו לנון מנגן על הסלייד על מנת לדגום פנימה קטעי דיבור מתוך דיאלוגים שהיו בזמן הסשנים של Get Back. הרעיון למזלנו נגנז ומה שנשאר הוא דגימה בתחילת השיר של לנון מצטט כותרת מתוך הדיילי מייל: “המלכה אומרת לא לחברי FBI שמעשנים מריחואנה”.זהו הקטע שנדגם:
השיר יוצא לבסוף ב 8 במאי 1970 באלבום האחרון בהחלט של הביטלס Let It Be. ב 1974, יוצא הריסון למסע ההופעות של האלבום Dark Horse לאחריו הוא חוזר תשוש, ללא קול ומכור להרואין.במהלך הסיבוב הזה הוא מבצע את השיר.הנה ביצוע חסר קול מהסיבוב הזה:
ב 1996 יוצא החלק השלישי של אלבומי האנתולוגיה ובו מופיעה גרסה לשיר אותה הכינו עבור הפרויקט שהיא שילוב של שני טייקים מוצלחים.
מקרטני שלא זנח את רעיון החזרה לשורשים, מאשר ב 2003 להוציא את Let it Be כפי שלדעתו הוא היה צריך להשמע. ב Let it Be Naked כפי שנקרא האלבום, מופיע For You Blue כשיר השלישי באלבום במיקס המקורי ללא התוספות של פיל ספקטור.
תוכלו לראות את הטריילר לאלבום כאן:
10 שנים לאחר מכן מקליט בנו של ג’ורג’ את השיר כתרומה עבור קרן הצדקה של כריסטופר וקרן ריב.