האמת היא שתכננתי לפרסם היום תרגום למאמר מעניין על אקורד הפתיחה של A Hard Day’s Night, אבל מצאתי את זה וזה הסעיר אותי כל כך שהחלטתי שאתם חייבים לדעת על זה.
מכיון שאני עדיין לא שמעתי את מה שאני ממליץ עליו כאן, אתרגם לכם את ההמלצה של מיכאלאנג’לו מאטוס שכתב בפיצ’פורק בדצמבר 2016.
ורק לפני שאתחיל אציין שלמרות שזה נשמע מדהים, אל נשכח כי קוטנר שלנו עשה את זה ראשון עם הסדרה המופלאה והמטורפת שלו על הביטלס “מסע הקסם המסתורי” שלאחרונה עלתה לאתר הפודקסטים של גלי צהל. אם לא שמעתם אותה (והיא כוללת 60 פרקים!) אז למה אתם מחכים?beatles-anthology-revisited-פודקאסט-בן-28-שעות-על-הביטלס
בואו נתחיל:
בשלהי 2015, מטורף אנונימי החל להעלות לרשת את 18 פרקי הפודקאסט The Beatles Anthology Revisited.
זה הישג מופרע, אפילו בסטנדרטים הפסיכיים של מעריצי הביטלס ההדוקים.
כפי שהשם מרמז, האנתולוגיה רויסיטד היא גרסת אודיו מורחבת מאוד של האנתולוגיה של הביטלס, סדרת הטלוויזיה הדקומנטרית ששודרה בבי.בי.סי. באנגליה ובאי. בי. סי. בארה”ב בנובמבר 1995.
האנתולוגיה רויסיטד יצאה לרגל 20 שנה לתוכנית. שנה לאחר מכן, מה שנשאר יוצא דופן בנוגע לפודקאסט הוא הדרך המקיפה שחומר המקור מורחב – ואיך זה יכול לתת השראה למעריצים של מושאי הערצה מוסיקליים אחרים לעשות את אותו דבר.
הגרסה המורחבת של האנתולוגיה של הביטלס (שיצאה קודם בקלטות וידאו ולאחר מכן בדיוידי) נמשכת 10 שעות, וחלק נרחב מהפודקאסט נשען עליה, עם חומר נוסף שמגיע מעוד ראיונות שנערכו ולא נכנסו לאנתולוגיה וניתן למצוא אותם בבוטלגים. אבל האנתולוגיה רויסיטד רק מתחילה כאן. היא נמשכת 28 שעות, ובניגוד לסדרה שמהווה את ההשראה שלה, היא ממשיכה אחרי פירוק הביטלס, כששני הפרקים האחרונים שלה מכסים את השנים 1970 עד 2015.
אבל במקום לקחת את החומר הקיים כבר כפי שהוא, האנתולוגיה רויסיטד היא חגיגה של שילוב חומרים נוספים. אין בה שורה אחת של קרינות שנוצרה במיוחד עבורה. כל מה שהיא מכילה מגיע מחדשות, ראיונות, שידורים והקלטות באולפן. היא מכילה כמות אדירה של Outtakes ופטפוטים מהאולפן, מכל חברי הביטלס ומכל התקופות – אף מקור פוטנציאלי לא נחסך. למרבה הפליאה, הגרסה הלא רשמית הזו הגיעה להרבה אתרי פודקאסט רשמיים לפני שהשמועה הגיעה למשרדי הביטלס והם דאגו להוריד אותה.
מתוך הגינות לעורכי הדין, ולמרות הבקשה של היוצר לשימוש הוגן, יש לציין כי פרקים רבים מכילים שירים מלאים והופעות. רוב הזמן המוסיקה היא בו זמנית לא נדרשת (סביר להניח ששמעת אותה, אם אתה צולל לתוך משהו ארוך כל כך) ומפריעה. הבשר האמיתי מגיע מלשמוע את הלהקה, את השותפים שלהם לדרך ורבים אחרים מדברים באריכות על כל דבר תחת השמש הביטלסית. ואני מתכוון כל דבר.
קחו לדוגמה את פרק הפתיחה של האנתולוגיה רויסיטד שמכסה את השנים 1940 ל-1960, ומציגה פיסות מהמוסיקה והרדיו שעיצבו את חברי הביטלס הצעירים, מהסווינג והקברט האהובים על מקרטני דרך הקטעים מ-The Goon Show, תוכנית הרדיו הקומית שהזניקה את הקריירה של פיטר סלרס והצמיחה את האהבה של לנון לאבסורד ולסוריאליסטי, דרך הרוק של שנות ה-50 שקיבץ את הלהקה יחדיו.
לדיוידי של האנתולוגיה לוקח 8 דקות להגיע לקארבן, המועדון הליברפולי בו בריאן אפשטיין גילה את הלהקה והזניק את הקריירה הלאומית והגלובלית שלהם. במקום זאת הפודקאסט נותן לשנים המעצבות של הביטלס את המשקל לו הן ראויות.
לא פחות מרתק הוא הפרק ה-14 שאורך 90 דקות ועוסק כולו בהקלטות הסשנים של פרויקט Get Back שנערכו בינואר 1969. המתח בסשנים האלה, שהיו אפילו יותר מתוחים מההקלטות של האלבום הלבן הכפול, מובא לקדמת הבמה דרך הביצועים והתגובות. זהו מסמך של התפוררות הכל שמציג את הנושא בצורה מעניינת בהרבה מהסרט Let It Be עצמו.
אז מה, אתם אולי אומרים, האם לא שמענו וראינו וקראנו את כל הדברים האלה קודם לכן? זה נכון, אבל הדבר הכי מופלא באנתולוגיה רויסיטד הוא לא דווקא האופן הנלהב, החי ומלא התשוקה בו הוא נעשה, אלא הדרך שבה הפורמט הכולל את כל המקורות האפשריים מאפשר להמשיך ולבנות אפשרויות חדשות ומסעירות לכל מי שיבוא בדרכו.
תחשבו על זה: אף אחד לא עשה לפני כן פודקסט היסטורי באמת מעולה על מוסיקה שמשתמש באופן כל כך נרחב בכמות החומר האינסופי שקיים באינטרנט.
תארו לעצמכם פודקאסטים כאלה על בוב דילן, ג’יימס בראון, לד זפלין, דייויד בואי או פרינס. או אפילו על נושאים רחבים יותר – על הפאנק, על ראשית ההיפ-הופ, קיץ האהבה השני באנגליה ועוד. ההיסטוריה, אחרי הכל, היא נתונה לרמיקסים אינסופיים ממש כמו המוסיקה.
האנתולוגיה רויסיטד לא סוגרת את הדלת על הנושא של הביטלס. בואו נקווה שהיא תפתח את הדלת לכל האחרים.
הלינקים שצירפנו כבר הספיקו לרדת. בזכות חברת העמוד צוף פלוטקין יש לינק חדש שתוכלו להוריד דרכו את הפודקאסט –
מקווה שתהנו