היום לפני 50 שנה צולמה התמונה שאולי היא האייקונית מכל בסיפור של הביטלס. ארבעה אנשים שרק רוצים לסיים את הסיפור הזה שנקרא ביטלס, חוצים יחדיו ביום אוגוסט חם את מעבר החצייה מחוץ לאולפני EMI. האולפנים שבצעד חסר תקדים יחליפו את שמם לאולפני ‘אבי רואד’ על שם התקליט המפורסם.
מסתבר שהביטלס לא היו ממש חזקים בלבחור שמות עבור אלבומים, אבל בצורה קסומה וספונטנית הם הצליחו לבחור שמות שמפעימים אותנו עד היום. ראינו זאת השבוע עם ריבולבר שכמעט וקיבל שמות שמעריצי הביטלס היו נבוכים לעלות על דל שפתם, והיום ניווכח שגם האלבום ‘אבי רואד’ שחוגג יובל ליציאתו חיכה ממש לרגע האחרון על מנת שהוריו יעניקו לו שם.
הנה תרגום למאמר בן שנתיים שכתב אלכסנדר בלום על “האלבום ‘אבי רואד’ של הביטלס שכמעט ונקרא ‘אוורסט'”.
בתולדות המוזיקה האיקונית כל כך הרבה החלטות קורות כתוצאה מתאונות מוחלטות. תכניות ארוכות שנים נשברות, מסלולים מוטים ואפילו טעויות נכנסות לאגדה כבחירות גאוניות. כל כך הרבה מהתהליך מסתמך על מקריות, שזה פלא שבכלל גאונות קיימת. הביטלס עצמם לא היו זרים לתהליך הזה. כשמדובר בציוני דרך בלתי נשכחים והתרבות האנגלית, רוב האמריקאים מכירים 2 דברים: הביג בן ואבי רואד. זה לא היה אמור להיות כך. למעשה, טייטל העבודה ל’אבי רואד’ הייה ‘אוורסט’, והתצלום האגדי על העטיפה מעולם לא היה בתוכנית. למה אוורסט? בגלל סיגריות אוורסט, כמובן!
סיגריות אוורסט
טכנאי הסאונד ג’ף אמריק תמיד עישן סיגריות אוורסט באולפן, והלהקה חיבבה את הציור של ההר הלבן עם הצללים עליו שעל גבי חפיסת הסיגריות. ‘אוורסט’ הפך לטייטל העבודה של אלבומם האחד עשר חסר השם דאז, אשר יכלול קלאסיקות על, כמו Come Together ו- Here Comes the Sun.
ג’ון קורלנדר, שידוע כטכנאי סאונד של הביטלס ועבור החלק הראשון של “שר הטבעות”, סיפר בספר בשם The Beatles Recording Sessions על ההחלטה לשנות את עטיפת האלבום:
ג’ף אמריק
“זה היה בסביבות חודש יולי, כשהיה חם מאוד בחוץ, מישהו הזכיר את האפשרות שארבעתם יטוסו במטוס פרטי ויגיעו למרגלות הר האוורסט עבור תצלום לעטיפת האלבום. ככל שהם התלהבו יותר לסיים את האלבום מישהו – אני לא זוכר מי מהם הציע, ‘תראו, לא צריך לטרוח את כל הדרך אל ההימלאיה עבור תמונה, מדוע שלא נצא החוצה, נצלם שם את התמונה, נקרא לאלבום ‘אבי רואד’ ונסיים עם זה?’. זה הזיכרון שלי מדוע הפך האלבום ל ‘אבי רואד’. הם לא רצו לטרוח להגיע לטיבט ולחטוף שם צינון!”.
אני בטוח שקיים יקום חלופי איפשהו בו האלבום ‘אבי רואד’ לא קיים, ובמקום זאת, גדודי מעריצים מוצאים את עצמם עומדים בשלג של הר האוורסט כדי לחקות את העטיפה. זה כנראה אותו מימד חלופי שבו הנסיכה דיאנה ו- JFK עדיין חיים, ורוסיה מנצחת במלחמה הקרה.
טכנאי הסאונד ג’ון קורלנדר
בסופו של דבר, ‘אבי רואד’ היה סה”כ מעבר החצייה הקרוב ביותר ללהקה מחוץ לאולפן. אמנים צעירים יכולים לקחת את זה כברכה וקללה – לקיחת סיכון יחד עם נסיבות מתאימות יכולים להפוך את היצירה שלכם לאייקונית, אבל זה גם משאיר הרבה לרגע עצמו. לעולם אינכם יכולים לתכנן בצורה מושלמת קדימה. עם זאת הייתה כאן מידה מועטה של תכנון. ברגע שהלהקה החליטה שנפאל לא באה בחשבון, שירבט פול מקרטני 4 דמויות חוצות מעבר חצייה על נייר עם כוונה ברורה אל אלו שמחוץ לאולפנים. שאר חברי הלהקה אישרו, והבינו שזה צריך להיות גם טייטל האלבום. איאן מקמילן צילם את התמונה ב 8 באוגוסט 1969, והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.
השירבוטים של מקרטני
עד כאן התרגום. עם החדשות על ההוצאה המחודשת של ‘אוורסט’ נאחל לכם סופ”ש קריר ומדהים כמעט כמו באוורסט.